בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה מה שיש ועם זה נפסיד

"אז מה היה לנו?", ערוץ 10, 21:00

תגובות

שנה הלכה, שנה באה, אני כפי ארימה בייאוש. אמש נכנסה תשע"א לשלב הסיכומים עם הספיישל "אז מה היה לנו?" של ערוץ 10. הפורמט הוא שעשועון קומי על אירועי השנה החולפת במסורת "The Big Fat Quiz of the Year" הבריטי. היחס בין המקור האנגלי לגרסה הישראלית דומה לזה שבין הפרמייר ליג לליגת העל בכדורגל. החוקים אמנם זהים אבל ברמת המשחק מדובר בשני ענפי ספורט שונים לגמרי. המנחה אורי גוטליב זרק לאוויר האולפן אירועים פיקנטיים שקרו בשנה האחרונה, ובין המתמודדים בפאנל התעופפו פאנצ'ים ועל הדרך נצברו נקודות למרות שרוח תחרותית לא היתה שם.

"אז מה היה לנו?" לקחה על עצמה לתמצת את השנה החולפת ובאופן אירוני ממלאת את תפקידה היטב. התוכנית היא תמונת מצב נאמנה למעמד ההומור הישראלי. אמש היא שיקפה באופן בהיר את המיתון שעובר על הקומדיה העברית, את הקיבעון והחשש מתעוזה, אומץ ויצירתיות. "אז מה היה לנו?" היא לא תוכנית גרועה במיוחד או מביכה, היא אפילו היתה מהנה במידה. אבל לכל אורכה היא היתה סתמית וקשה להשתחרר מהתחושה המבעיתה שלשם כיוונו היוצרים שלה. אין לי ספק שבצוות הכותבים של התוכנית יושבים אנשים מוכשרים עם יכולות קומיות מוכחות ומוח מבריק. ככה אני רוצה לקוות. גם המשתתפים הם ככל הנראה אנשים מצחיקים בחייהם הפרטיים. הבעיה היא השאיפה של יותר ויותר תוכניות הומור לכוון את ההומור שלהן לכיוונים צפויים ומשעממים. תסריטאים יודעים שמצפים מהם למעט ומעט הם מספקים. זו צנזורה פנימית שהופכת אנשים יצירתיים לפועלים במפעל נקניקיות. זו הסביבה התרבותית שהופכת את אורי חזקיה לגיבור קומי ומחשיבה את "רמזור", סיטקום בינוני למעמד הבינוני, לסדרה פורצת דרך. הרגע המבריק היחיד אמש היה כשליא קניג הקריאה בדרמטיות מונולוג של פרידה מ"האח הגדול" וגם הוא התפספס קומית. בזמן ההקראה לא היה לנו מושג מה פשר הטקסט שהיא מציגה והבדיחה הוחמצה.

לזכותה של "אז מה היה לנו?" ייאמר שלא היתה שם משמעת פאנצ'ליינים כפויה, כזו שמכריחה את המשתתפים לשלם מס בצורת בדיחה בכל פעם שהם רוצים לפתוח את הפה. בסך הכל שררה באולפן אווירה נעימה ומשוחררת והיה נחמד להיזכר ברגעים מצחיקים מהשנה שתכף נגמרת. דרור רפאל ניסה להיות עוקצני מהאחרים ורון קופמן ושלמה שרף קיימו את הדינמיקה השחוקה והדי מוצלחת ביניהם. לא היה בזה חידוש. אם היו לתוכנית קצוות חדים יותר היא יכלה להשאיר איזה חותם, כמו השנה שאותה היא מסכמת. אבל זה מה שיש ועם זה נפסיד. המצב אמנם רע אבל לזכותו ייאמר שהוא יכול להיות גרוע יותר. עוד נראה עוד נראה כמה דרעק יהיה בשנה בשנה הבאה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו