בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסנדוויץ' המושלם

"מאסטר שף", ערוץ 2, 21:06

3תגובות

רגב קונטס אמר פעם שסטנלי קובריק אמר פעם שיש לו חולשה לאמנים ועבריינים, משום ששניהם מסרבים לקבל את המציאות כפי שהיא. אייל שני הוא אמן. הוא מסרב לקבל את המציאות שבה עגבניה היא בסך הכל גידול שפיר של הטבע, או שסטייק בפיתה צריך לעלות פחות מ-40 שקלים. לכן הוא מדבר על עגבניות כמו שמדברים על הגרניקה. לאמן שמגיע להצלחה מסחרית ומחובק על ידי המיינסטרים, קשה שלא להפוך למנייריסט. אייל שני, שהכניס רוח של אקסצנטריות מרעננת בעונה הראשונה של "מאסטר שף", הפך למנייריסט. כשהוא ניגש לשפוט מנה, הוא יורד אוקטבה, מצטרד, מאניש את מנת המזון, מתפייט ועוצר את המשפט בדיוק כשנדמה לנו שיש לו עוד מלה או שתיים. במקום לברוא מציאות אלטרנטיבית, שני ממשיך לקיים את אותה מציאות שבה אייל שני הוא מותג ערוץ שתיימי עם ליין תפוצ'יפס על שמו. קשה להאשים אותו, זוהי מציאות רווחית. אם להיות עוף מוזר אז עדיף שזו תהיה תרנגולת מוזרה שמטילה ביצי זהב.

לזכותה של "מאסטר שף" בעונה השנייה, יש לומר שהיא לא דהרה על המותג אייל שני. במקום לשמר את מעמדו ככוכב יחיד, הוצנע תפקידו של שני בתוכנית והתעמעמה חריגותו. התוכנית כבר עברה כמה גלגולים. לפרקים היא נראתה כמו מופע השירה הקולינרית של שני, ובשלב האודישנים הארוך ממוות היא דמתה לתוכנית אירוח סוחטת דמעות. עכשיו "מאסטר שף" חזרה לייעודה המקורי. היא עושה כבוד לאוכל ולבישול, ועדיין מצליחה לרתק את הצופים שאינם מאסטרים במטבח. הצירוף המפוקפק לכאורה של יונתן רושפלד לצוות השופטים מתגלה גם הוא כהצלחה. רושפלד, חומץ בלסמי במיוחד, מפתיע ומבריק בתכלסיות האנטיפטית שלו ומהווה קונטרסט לרוחניות המלאכותית של שני ולגשמיות הרגשנית של חיים כהן. כשרושפלד טעם את המנה של המתמודדת גילי, הוא עשה להמבורגר האמריקאי שלה את מה שהאמריקאים עשו לאינדיאנים. הוא לא התפתל, הוא קטל אותה בפשטות ויעילות מקפיאת דם.

אמש, אחרי כמה פרקים שבהם נבחנו המתמודדים בהכנת מנות שאפתניות, הוטלה עליהם משימת סנדוויץ'. באופן לא מפתיע, דווקא המנה הפשוטה הזאת אתגרה את המאסטר שפים בפוטנציה. אייל שני יכול היה ללמוד מהתלמידים שלו משהו על היופי והקושי שבפשטות. שני הוא עדיין דמות מעניינת, המניירות שלו אמנם כבר לא שערורייתיות, אבל עדיין משעשעות. חשוב שיהיו אנשים כמוהו בפריים טיים אבל כמו בבישול, הכל עניין של מינון. ההצנעה של שני והשילוב שלו כשווה בין השופטים הם המתכון לעונה המוצלחת שמשודרת היום. הכבוד הכן לבישול, על חשבון ציניות מסחרית, היא הנוסחה לתוכנית טלוויזיה שהיא לא רק מצליחה אלא גם טובה. אם רק היתה קצרה בשלושת רבעי שעה, היתה "מאסטר שף" תוכנית מושלמת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו