בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על החיים ועל המתים

"אולפן שישי", ערוץ 2, שישי, "השבוע", ערוץ 10, שישי; 20:00

תגובות

ה-20 בספטמבר בפתח ו"אולפן שישי" נערך לכל התרחישים האפשריים. פרשני המהדורה אהוד יערי, רוני דניאל ואודי סגל התגייסו להקליט מונולוג שבו כל אחד מהם נותן הערכת מצב לקראת הכרזת העצמאות הפלסטינית. האייטם שרענן את הפורמט הקבוע, היה אפקטיבי במשימתו להכניס אותנו למסגרת תודעתית חדשה. תפקידו היה להבהיר לצופים שהם נכנסים לשלב קריטי במערכה המדינית/צבאית, ולהעביר אותם ממוד של שאננות למתכונת חירום. מהבחינה הזאת מדובר בחידוש יעיל.

"אולפן שישי" היא מהדורת החדשות הגברית ביותר שמשודרת בטלוויזיה הישראלית, אולי מאז הקמתה. בכל שבוע מתגודדת חבורה של פרשנים קשוחים סביב האלפא מייל יאיר לפיד, ומתכננת לראש הממשלה ושר הביטחון את צעדיהם. גם בערוץ 10 הקיפו שלושה פרשנים גברים את המגיש הגבר-גבר אלון בן-דוד, ובכל זאת, "השבוע" היא מהדורה רכה יותר. היא קשובה ומתונה ממקבילתה בערוץ 2. שלומי אלדר מספק זווית שונה מאוד מזו של אהוד יערי. בשישי האחרון הוא בחר דווקא להציג קטעים מנאום מתון ומעט הומוריסטי של אבו מאזן. "השבוע" הוא מהדורה שמתאימה לימי שלום, אבל ספק אם עם ישראל יתכנס סביבה כשהצופרים ישמיעו אזעקת אמת.

ב"אולפן שישי" שודרה השבוע כתבה על חיים חפר בן ה-86. דליה גוטמן, שעל פי ההקדמה של לפיד ניהלה במשך חודשים שיחות נפש עם חפר, סקרה את הביוגרפיה שלו והוציאה מהפזמונאי הוותיק כמה ציטוטים בהקשרים שונים וללא קו מקשר. הכתבה נראתה כאילו נועדה להיות תיק חבצלת (כתבה שמכינים מראש לשידור או דפוס ביום שאישיות ציבורית תלך לעולמה). היא לא חידשה הרבה והדבר המעניין היחיד בה היה הטיול של חפר לחלקת הקבר שרכש בעין הוד, שם דיבר בפתיחות מבודחת על זקנתו ומותו העתידי. מאכזב לגלות שדווקא הקשר המעמיק בין גוטמן לחפר הניב כתבה חסרת מעוף. די מצמרר, אבל אי אפשר להתעלם מהדמיון בין הכתבה של גוטמן בערוץ 2 לזו של ניב גלבוע ששודרה בדיוק באותו הזמן בערוץ 10. גלבוע ליווה את דניאל רוגוב, מבקר היין והמסעדות של "הארץ" באירוע שנערך לכבודו מעט לפני מותו. שתי הכתבות היו למעשה הספד, אחת לאדם שעוד חי והשנייה לאחד שמת לא מזמן. חפר ורוגוב מצטיירים בכתבות כאנשים מיוחדים ומלאי הומור שאוהבים את החיים הטובים. רוגוב עם כוס שרדונה וחפר עם ויסקי. שניהם מודעים היטב לכך שגופם דועך בזמן שדעתם צלולה, והם מתייחסים לזמניות שלהם בפכחות משועשעת ומעוררת השראה. דווקא הכתבה על חפר שעוד אתנו, נראתה כמו ערך ויקיפדיה לדמות היסטורית, בעוד הכתבה של גלבוע על רוגוב המנוח היתה שמחה ומלאת חיים. גלבוע הצליח להביא לשידור את האניגמה שליוותה את מבקר היינות האקסצנטרי הזה לאורך כל חייו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו