בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סוגרים את מפעל "החיים"

חגיגות הפרידה מ"החיים זה לא הכל", ערוץ 2

8תגובות

אתמול, כ' בספטמבר, היה אמור להיות יום דין במזרח התיכון, אחד מבין הרבה. כמעט שנה שמכינים אותנו לארמגדון המדיני והתקשורת כהרגלה ליבתה במקום שבו ניתן להרגיע. המבזקנים גייסו טרמינולוגיה אפוקליפטית, הפרשנים הגישו את המונולוגים הקצרים שלהם במהירות פי 1.5 מקצב הדיבור הרגיל, ויעקב אילון מצא את עצמו מבלה כמעט שבוע במנהטן. כל זה כהסלמה מדודה לקראת הגראונד זירו של הצונאמי המדיני. לבסוף התגלה היום הזה כלא יותר מרעיש משיהוק של יועץ מס בחבל טירול. ואם בשיהוקים עסקינן, ערוץ 2 זנח אתמול את התוכניות שלו למלחמה כוללת כדי להצדיע לטלטלה האמיתית במזרח התיכון: "החיים זה לא הכל", שיהוק בן עשר שנים, בא אמש לסיומו.

יש דיסוננס מכמיר לב בין חגיגות הפרידה הבומבסטיות שערכה רשת לסיטקום הוותיק שלה לבין האימפקט האמיתי שהשאירה הסדרה בציבור. במסגרת ספיישל "אחד נגד מאה", התחרו שחקני התוכנית עידן אלתרמן, יעל לוונטל, אבי קושניר וענת וקסמן מול מאה מתמודדים ממגזרים שונים. בין השאר ישבו שם שבעה שהוגדרו "מעריצים של 'החיים זה לא הכל'". בכל ישראל אין יותר משבעה אנשים שיגדירו את עצמם "מעריצים של 'החיים זה לא הכל'". זו הסיבה ששבוע הפרידה נראה מגוחך. אחרי תשע עונות, הישג מרשים מאוד, הסדרה נעלמת מבלי להשאיר שריטה על ההומור הישראלי. הסדרה לא הורישה לנו רגעים בלתי נשכחים, אמרות כנף מיתולוגיות או מורשת הומוריסטית פורצת דרך. אם היא תיזכר, זה לא יהיה כקומדיה אלא כתופעה. תוכנית שהיתה אתנו עשור שלם ולא השאירה סימן, עץ שנפל ביער מדי שבוע במשך תשע עונות ואיש לא שמע אותו נופל.

"החיים זה לא הכל" היתה סדרה בסך הכל חביבה. מאמציה להצחיק היו כנים והיא לא נכתבה מתוך רשעות או ציניות. את זה חשוב לזכור עקב טונות האשפה שמבקרי טלוויזיה (זה כולל אותי) רוקנו לה על הראש. אם יום אחד יחטטו נציגי המין האנושי המתחדש בארכיוני העיתונים ויגלו כמה ארס הסדרה הזאת הפיקה ממבקרי תרבות, הם יתפלאו. סביר שהם יראו ב"החיים זה לא הכל" אימפריית רשע עוצמתית, רייך בן עשר שנים. "החיים זה לא הכל" לא עוררה עוינות כי היא היתה חזקה או מרושעת, אלא פשוט כי היא הצליחה לשרוד עם הומור בינוני ומיושן. יש בזה משהו מעליב. יותר מכל אפשר לראות בכך כישלון של המודרנה. מטרותיהם של יוצרי "החיים זה לא הכל" היו חיוביות, הם רצו להצחיק אנשים חדשים בשיטות ישנות. על השאלה אם הניסוי הצליח אין תשובה חד-משמעית. סביר להניח שהוויכוח הזה, כמו "החיים זה לא הכל" עצמה, יתנדף ברוח מבלי להשאיר זכר. כמו כולנו, בעצם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו