ושלא נדע עוד צה"ל

"צבא העם", ערוץ 2, 21:00

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

יממה אחרי שפרופ' טרכטנברג המליץ על קיצוץ בתקציב הביטחון כדי שנוכל לנשום קצת, ויממה או שתיים לפני ששר הביטחון יודיע שיש פתאום סבירות גבוהה למלחמה, עלתה לאוויר הסדרה התיעודית החדשה של חיים יבין. עוד מכותרות התקופה האחרונה: הרמטכ"ל הדיח את הקב"ה מתפילת "יזכור", אבל שוקל לתת לחיילים דתיים פטור מהאזנה לחיילות מזמרות.

זוהי תקופה מרתקת כדי לבחון את מיקומו של הצבא בחברה הישראלית. מרתקת כמו כל אחת אחרת ב-63 שנותיו של צה"ל. היחסים בין המדינה לצבאה (או בין הצבא למדינה שלו, תלוי את מי שואלים) הם יחסים דינמיים ומרתקים ומעלים שאלות רבות, שבכל שנה נתונה יניבו תשובות שונות. את השאלות האלה מנסה יבין לברר נכון ל-2011. האם מדובר עדיין ב"צבא העם"? מדוע "כור ההיתוך" הוא עדיין אחד מייעודיו של צבא ההגנה לישראל? האם התפקיד הפוליטי של צה"ל מערער את הקונסנזוס סביבו? האם תקציב הביטחון הוא באר מים או בור שומן? הרבה שאלות ומעט תשובות. ובכל זאת, אלו שאלות שחשוב לשאול.

"צבא העם", סדרה של שלושה פרקים נפתחה אתמול בפרק שעסק בהשפעת הפוליטיקה על חיילי צה"ל. יבין שוחח עם כל מי שצריך לשוחח אתו: סרבני מצפון מימין ומשמאל, ח"כ מיכאל בן-ארי, פעילת מחסום וואטש, וחופן תיכוניסטים. כשהמרואיינים כל כך שטחיים ופלקטיים, מקבלים תשובות שטחיות ופלקטיות וברמה הזאת נשאר הדיון. יבין השתדל לתת קונטרה מימין או משמאל לכל אחד מהמרואיינים שלו, וכך נורו הקלישאות משני הצדדים, כמו על אוטומט: "למי תציית, למפקד או לרב?", "מי ישאר לשמור על המדינה?", "זה שמישהו רוצה להגן על המדינה זה לא אומר שהוא לא רוצה שלום", "עדיף שאני אעמוד במחסום במקום זה שמרביץ לפלסטינים", ועוד ועוד. התוצאה היתה שיעור חברה באורך 50 דקות, לא שונה מזה שמתנהלים בבתי ספר תיכון לפני גיוס התלמידים. הפרק ששודר אתמול הוא הפחות טוב מבין השלושה. זה שישודר בשבוע הבא ועוסק במושג "צבא העם", היה מתאים יותר לפתוח את הסדרה גם בגלל הרקע ההיסטורי שהוא נותן, וגם משום שהוא מצליח לחדור באופן עמוק ומקורי יותר לשאלות שמעסיקות את צה"ל ומדינת ישראל.

החברה הישראלית וצה"ל מנהלים קשר משונה ולא בריא כבר יותר מ-60 שנה. חיים יבין מזהה שיש בעיה והוא לוקח על עצמו את תפקיד יועץ הזוגיות. הוא מנסה לברר מה מפריע לכל אחד מהצדדים והיכן הרצונות והצרכים מתנגשים. בראיונות שהעניק לקראת עליית הסדרה, הוא השמיע דעות מאוד נחרצות בנושא. הנחרצות הזאת נעדרת מהסדרה (מלבד בפרק השלישי שעוסק בתקציב הביטחון). חבל שכך, בלי צעדים אמיצים ומקוריים אי אפשר להציל את הזוגיות הלא סימטרית הזאת, והריקבון צפוי לאכל את המערכת כולה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ