בלדה לחלוץ

בית"ר ירושלים-מכבי חיפה, ערוץ 1, יום ב', 20:50

מורן שריר
מורן שריר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

שלחתי המלצה למשרד החינוך. המלצתי להם להעניק את פרס ישראל להתאחדות לכדורגל על הישגיה בתחום המבוכה. הכדורגל הישראלי הבינוני והמוגבל ראוי לערוץ שמשדר אותו, הם מסתדרים טוב ביחד. יש רגעים שבהם השילוב בין ליגת העל המקומית לערוץ הראשון יוצר תגובה אלכימית מבהילה ממש. ברגעים האלו אפילו השלומיאליות הישראלית מצליחה להתעלות על עצמה ולהגיע להישגים מדהימים. כמו אתלט אמיתי, היא דורשת מעצמה יותר ומשיגה את הבלתי אפשרי. מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר, מביך יותר. רגע כזה לא קורה כל יום, הוא קורה כל שבוע. שלשום למשל.

לעמוד הפייסבוק של ספורט הארץ

שלשום היה היום הגדול של הכדורגלן ולדימיר דוואלישווילי. אחרי תקופה שבה לא נכלל בהרכב מכבי חיפה, עלה החלוץ הגיאורגי אל הדשא והשחיל צמד שערים לתוך הרשת של בית"ר ירושלים. אבל שני השערים שהבקיע היו רק הכנה להישג הגדול שלו באותו ערב. השחקן, שזכה בעבר בשתי אליפויות בליגת העל הגיאורגית, זכה באותו לילה במשהו משמעותי הרבה יותר. הוא זכה במסך טלוויזיה LED מתנת פוג'יקום. אי אפשר לזלזל בחשיבות של ההישג הזה. צלחות אליפות באות והולכות אבל מסך שטוח זה נכס שעובר מאב לבן, מדוואלישווילי לדוואלישווילי. את המסך העניק לו אלי קמחי, מנכ"ל יניר מערכות שמייבאת את מוצרי פוג'יקום. אני זוכר את שמות המותגים כי זו היתה המטרה, אף אחד לא חושד שפוג'יקום נותנת מתנות מתוך אהבה לספורט. קמחי עמד עם מיקרופון כשמאחוריו פרגוד מצ'וקמק במיוחד. הוא הודיע לצופים בחגיגיות שפוג'יקום בחרה בדוואלישווילי לשחקן המצטיין של המשחק, והשמות של שניהם הופיעו על המסך. עם שגיאות כתיב. לא ברור לי אילו כישורים יש ליצרנית אלקטרוניקה מהונג קונג להכתיר כדורגלן למצטיין או כושל. מה שברור לי זה שהחדירה הגסה שלה לזמן האוויר הציבורי היא שערורייה אתית. אבל יותר מזה, מדובר בקטסטרופה אסתטית.

ולדימיר דוואלישווילי לאחר המשחק. כאילו נחטף בידי חברה מסחרית

ולדימיר דוואלישווילי, דקה וחצי אחרי שגמר את משחק חייו, עדיין מזיע וחסר אוויר בריאות, נאלץ לחייך יפה ולקבל את התשורה. זה היה לא נעים לצפייה, בכל שבוע זה לא נעים לצפייה. בפנים חיוורות הוא אמר שהוא מאוד שמח והודה לפוג'יקום. זה הזכיר במידה רבה את הראיון שגלעד שליט אולץ לתת לטלוויזיה המצרית. דוואלישווילי נראה כאילו הוא נחטף בידי חברה מסחרית. מה הוא יעשה עם מסך טלוויזיה רק אלוהים יודע. לליאור רפאלוב, השחקן המצטיין של העונה שעברה, יש בגאז' מלא בכאלה. הקומבינה המסחרית הזאת, שכנראה נהגתה במוחו של מאכער קטן במיוחד, מכערת את המסך ומזהמת את האטמוספרה האסתטית הגם ככה רעילה של ישראל. טעם רע עוד לא הרג אף אחד. אולי חבל שכך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ