בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

קבלת הנובל של פרופ' שכטמן: הגביע הוא שלנו

השידור מטקס קבלת פרס הנובל ניסה להעביר לקהל בארץ משהו שאין לו שום קשר אליו, ונראה כאילו נלקח מתוך מחזה של חנוך לוין

7תגובות

אמש באולם הקונצרטים של שטוקהולם, מדען ישראלי זכה בפרס נובל לכימיה מידי מלך שוודיה על הישגיו בתחום חקר הקוואזי-גבישים. מה במשפט הזה קשור למציאות שלנו? מה לנו ולשטוקהולם? מדע? קונצרטים? מלך שוודיה? קוואזי-גבישים? המלה היחידה במשפט הזה שמדברת אלינו היא "ישראלי", כתם זיעה בלבה של התרחשות מלאת הדר צונן. החלום הסקנדינבי שראינו אמש, כאילו נלקח מאיזה מחזה של חנוך לוין. המדען האפור פצקרשת נוסע לבירת שוודיה כדי לקבל מדליה מהמלך גוסטאב אולאף פרייליך, ושם הוא מתאהב בזמרת הסופראן המצודדת להלהלולו.

השידור אמש מהטקס ניסה להעביר לקהל בארץ משהו שאין לו שום קשר אליו, מציאות בדיונית המקבילה לזו שאנחנו חיים כאן. למה בכלל לשדר את זה? כי לא פרופ' שכטמן זכה אמש בפרס נובל אלא עם ישראל. הגביע הוא של-נו ופרופ' שכטמן הוא בסך הכל צינור. ההתייחסות השונה של כל ערוץ שיקפה את היחס האמיתי שלהם לאירוע.

בערוץ 2 - חגיגה. משני צדיה של דנה ויס הצטופפו שישה מומחים כדי לחגוג את הפסטיבל. כל כך חגיגי היה המשדר עד שברגע פתיחת הטקס, הם היו בהפסקת פרסומות. ערוץ 2 התייחס אלינו אתמול לא כאל צופים אלא כחתני פרס. הנובל השנה הרי שייך לעם ישראל. כשצבי ינאי הגיב לשאלת הגניוס היהודי, והעיר בציניות שהגן היהודי היחיד שהוא מכיר הוא זה שמעביר את מחלת הטאי זקס, נבהלה דנה ויס ומיהרה לעצור אותו. "ביום כזה לא נקלקל את השמחה עם טאי זקס", היא דרשה. הרי אין מקום להומור מריר ביום כזה, רק לשמחה טיפשה. וכך אנחנו מגלים שוויס היא לא מנחה או עיתונאית או סתם אדם בוגר בעל חוש הומור, אלא צוות הווי שתפקידו לעשות לנו שמח ולנכש כל עוכר שמחה מהשידור. כשפרופ' מוטי שגב ניסה להסביר לצופים את מהות ההישג של שכטמן, זינבה בו ויס עם "כן" עצבניים וקטעה כדי לעבור, אלא מה, לעוד הפסקת פרסומות. ערוץ 2 לא התעניין במה שקרה בשטוקהולם. לכל אורך הטקס ברברו האורחים והכתבים בשטח, אף אחד מהם לא טרח להקשיב לנאומים. כל קיומם היה שם כדי לחגוג את המסיבה הפרובינציאלית.

ובאולפן ערוץ 1 ישבו דוד ויצטום ואורן נהרי וליהגו באיפוק, הומור יבש ועניין אמיתי על כל מה שהתרחש בסקנדינביה. הם שתקו כשצריך, נתנו לנאומים לדבר וכשהעירו הערות, שמרו על רמה גבוהה של ידענות וסקרנות. כשוויצטום העיר לנהרי שהפעם האחרונה שהם שידרו טקס כזה היתה זו החתונה של הנסיך ויליאם וקייט, בצבצה האירוניה שחסרה במשדר של ויס. עם כל הכבוד לגאווה הישראלית וההישג המדעי, יש פה בסך הכל, כדברי חנון לוין, פנטזיה על נושא רומנטי.

קבלת פרס נובל של פרופ' דן שכטמן, ערוצים 1 ו-2, שבת, 17:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו