ביקורת

23 דקות: מה מעניין בני נוער?

"23 דקות" היא תוכנית שנותנת לצעירים לדבר על מה שבאמת מעסיק אותם. התוצאה: כמעט כמו ליין אפ של לונדון וקירשנבאום, רק פחות נרגן

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

מה מעניין בני נוער? מי יודע?! אם היה לי מושג, היה לי המון כסף, יותר מדי בשביל להמשיך לכתוב בעיתון. התקשורת (בהנחה שיש גוף הומוגני כזה), שמתייחסת לבני נוער בחשדנות, בסך הכל מייצגת את הדעה הרווחת באנושות. הטיעונים לא מאוד מקוריים: הצעירים ריקניים, שטחיים, מסוממים, מפונקים. הסיבה האמיתית לחשש של האדם הבוגר מהעלומים היא די פשוטה. אף אחד לא אוהב לצפות במי שעומד להחליף אותו. לא השר הוותיק שמביט בח"כ החדש ולא קפטן קבוצת הכדורגל שמבחין בהבטחה הצעירה שהרגע עלתה מהנוער. אנחנו לא אוהבים את אלה שגורמים לנו להרגיש לא רלוונטים. אנחנו מודאגים שהם אלה שיירשו את העולם שבנינו, ויישאו (בחוסר אחריות) את הגן שלנו אל המאה הבאה. בייחוד אם הם בטלני מחשב.

"23 דקות" היא תוכנית שמתיימרת לפצח את אותה שאלת זהב: "מה מעניין בני נוער?". על פניו מדובר בתוכנית שלא מפקירה את סיקור הדור הצעיר בידי מבוגרים מזלזלים. ב"23 דקות" הצעירים אמורים לקחת את התוכנית לידיהם הקטנות, לבעוט בהורים ולהשתלט על האולפן. האולפן אגב, מעוצב כזירת גרפיטי עם כתמי צבע ססגוניים וכתובות קיר בעשרות גוונים שלאו דווקא משתלבים זה בזה. אלומות אור תזזיתיות נעות כל הזמן על המסך כדי לספק את הצורך של דור הריטלין בריצוד תמידי. המסר ברור: ככה אמור להיראות עולמם של הצעירים.

למעשה אין סיכוי שמי שעיצב את האולפן הזה (או מי שנתן לו הוראות) הוא בן פחות מ-40. זוהי תפישה מבוגרת לאיך ש"צעיר" אמור להיראות. "גזעי", "בועט", "מגניב", "נותן בראש", "לא שם ז*ן", מושגים שהיו אין בשנות ה-80. כמו המלה "אין". לכן גם הישיבה הלא פורמלית של המגישים והאורחים על כיסאות ברים. ככה צעירים אמורים לשבת, על כיסאות ברים (אמר לעצמו המעצב הבגיר).

אבל למרות הניסיון להכניס את החבר'ה האלה למשבצת של "צעירים", בסופו של דבר כנראה שהם יותר רציניים ממה שהיינו רוצים לחשוב. את המשדר הזה שבנוי כמהדורת חדשות מגישים שני ספסימנים של דור הפייסבוק וגז המזגנים. התיכוניסטים תמיר ארליך ושיר עדן התגלו כמקצוענים שמתפקדים מול המצלמה כמו מגישים מנוסים. ארליך ועדן נראו סקרנים ואחראים מבלי לעורר חשד שמדובר בצעירים הזקנים בנפשם. פשוט נערים אינטליגנטיים, חיוביים וקצת חנונים כמו שרובכם הייתם. השניים שוחחו עם שיר נוסצקי (בת זוגו של רגב קונטס) שניסתה למכור להם מניות למהפכה החדשה שלה; עם שני יוצרי סרטוני אנימציה; ועם צעירים שהשתתפו בתחרות לעיצוב שיער. התוכנית הסתיימה על רקע שיר של להקת רמלה. כמעט כמו ליין אפ של לונדון וקירשנבאום, רק פחות נרגן.

"23 דקות", חינוכית, 18:00

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ