בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

The Voice: פחמימה מורכבת באריזה טוטליטרית

האגרוף של ריאליטי המוסיקה החדש מזכיר את כף היד במתחם של קדאפי; אבל הביצוע המהודק עובד נהדר והתכנית עשויה לגרום לצביקה הדר להזיע

28תגובות

האגרוף. הלוגו של "The Voice" הוא כף יד שאוחזת במיקרופון ומסמנת את אות הניצחון "וי". הסמל הזה שמופיע שוב ושוב לאורך התוכנית כולל פסל ענק שהוצב מחוץ לאולם האודישנים ומזכיר מאוד פסל אחר, של כף יד שאוחזת במטוס קרב אמריקאי ומוחצת אותו. הפסל המקורי הוצב במתחם באב אל-עזיזה בטריפולי והפך לסמל למשטר קדאפי. כשהרודן גורש מעיר הבירה, ניפצו המונים את הפסל כדי לחגוג את החירות שלהם מכף היד המשעבדת של השלטון. והנה, האגרוף חי וקיים. "The Voice", כמו גם "כוכב נולד", ו"האח הגדול", היא תוכנית טוטליטרית. היא מעדיפה למשול מאשר לבדר. שלוש התוכניות הנ"ל טובות ומהנות אבל הן לא רוצות שנבחר בהן, הן בכלל לא רוצות שנחשוב. הן מחליטות עבורנו שנצפה בהן, הן משדרות לנו איתות שאין לנו ברירה. חופש הבחירה שלנו יגיע עם הסמסים.

האלטרנטיבה. ובכל זאת "The Voice" אמורה להיות אלטרנטיבה. אלטרנטיבה לשלטון היחיד של "כוכב נולד" (ושל קשת). הזכיינית רשת לא לקחה סיכונים ולא ניסתה להמציא גלגל חדש משלה. היא לקחה פורמט מהודק מאוד ואמריקאי מאוד, וכמובן הקפידה לעמוד בכל תנאי הזיכיון שלו. די מגוחך לכנות תוכנית שמצייתת בכזאת אדיקות לפורמט ותיק וזר (כולל הטרמינולוגיה הדוחה באנגלית), "אלטרנטיבה". אבל אלה כללי המשחק ולפחות על פי התוכנית הראשונה זה עובד נהדר. הפורמט המושלם מתקתק כמו בספר ההדרכה שנשלח מאמריקה ואף רגל ישראלית גסה לא חירבה אותו (כמו במקרה של "המירוץ למיליון"). אם זה ימשיך ככה יש סיכוי ש"The Voice" תגרום לצביקה הדר להזיע מתחת לבלייזר.

מסך

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות ישירות לפייסבוק שלכם

הדבש. "The Voice" מושלמת לישראל כי אין בה עוקץ אלא רק דבש. את הלקח הזה על הקהל הישראלי למדו כבר ב"כוכב נולד". השופטים ה"מרושעים" נוסח סיימון קאוול (ריקי גל ובמידה מסוימת גל אוחובסקי), נוטרלו והתוכנית הפכה לאורך העונות ליותר מלטפת ופחות עוקצנית. המגמה הזאת נמשכה עם "בית ספר למוסיקה", שבה, בגלל הגיל הרך של המתמודדים, הורעפו עליהם רק סופרלטיבים מתלקקים. הקהל השתגע על זה. "The Voice" ממשיכה ומקצינה את המגמה הזאת. "השופטים" הם "מנטורים" ובמקום שהמתמודדים מתחרים על לבם, המנטורים מתחרים על לב המתמודדים. הם משתמשים במחמאות, חנופה ומניפולציות דביקות כדי להראות עד כמה הם (זמרים מצליחים כמו שלומי שבת, שרית חדד, אביב גפן ורמי קלינשטיין) מאוהבים בקול החדש שגילו ומאמינים בהצלחה שלו. החנופה שינתה כיוון, המתמודד כבר לא צריך לפתות את השופט אלא ההפך. את העקיצות מכוונים המדריכים לקולגות שלהם וגם אז, מדובר בעוקצנות מלאכותית ומזויפת כמו אביב גפן עצמו. "The Voice" היא תוכנית עם קצוות מהודקים ופינות מעוגלות. יש סיכוי טוב שהיא תהפוך לפחמימה המתוקה של החורף.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו