בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרפת כמשל

"פרות שמנות, פרות רזות", ערוץ 10, 23:00

10תגובות

שלושה גיבורים לסרט התיעודי "פרות שמנות, פרות רזות". האחד הוא יוסי, הבעלים של רפת במושב ניר ישראל, שעובד עם הפרות שלו כבר חמישים שנה. השני הוא איברהים, בדואי מעזה שכבר 26 שנה עובד עם יוסי ברפת. השלישי הוא אדי, תאילנדי שהצטרף אל יוסי ואיברהים לפני 13 שנה ומאז הם ביחד. איברהים הוא גברתן בעלת חזות קשוחה שעל פי ההתייחסות הסטריאוטיפית שלנו עלול להיראות מאיים. כבר בתחילת הסרט הוא מתגלה כאדם רגיש עם לשון של משורר. אדי הוא ממזר קטן שמנסה בכל כוחו להישמע ישראלי עם אוצר מלים שכולל "כפרה" ו"קטנצ'יק" וציטוטים מהגשש החיוור ("חבורת הזרבובית" הוא מכנה אותם, על שם הצ'ופצ'יק של הקומקום). יוסי הוא הבוס, אין לאף אחד ספק בכך. יוסי הוא ישראלי ממוצא רומני שלא מרבה לדבר אבל כשהוא פותח את הפה הוא פוגע בול. הדינמיקה בין השלישיה, שרוב היום יושבת ושותה קפה ביחד, יוצרת סיטואציות סהרוריות.

בחלקו הראשון נדמה שזהו נושא הסרט, עוד תיעוד של מציאות ישראלית הזויה עם רגעים סמי-סוריאליסטים כמו הסצנה שבה מגיע לרפת פטיפון והשלושה מנהלים מסיבת ריקודים מאולתרת. עד שיום אחד אדי נעלם. אדי לא בדיוק נעלם, הוא חזר לתאילנד. רגע הפרידה לא מתועד בסרט. רוב הסיכויים הם שהבמאי מני אליאס פשוט החמיץ את הרגע הזה, אבל התוצאה דווקא עובדת לטובת הסרט. אדי נעלם ביום אחד ויוסי ואיברהים צריכים לחיות בלעדיו. איברהים מספר שהוא בכה כמו ילד, יוסי המאופק יותר טוען שהוא בכה מבפנים. עכשיו הם צריכים להתרגל לעבוד עם המחליף שלו שעדיין לא יודע מלה עברית ולא חולק איתם הווי והומור משותפים. זה לא זה, אבל גם עם אדי זה לא היה זה מהיום הראשון. צריך סבלנות, אנשים מתחלפים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

מסך

"פרות שמנות, פרות רזות", ששודר במסגרת "רצועה מהחיים" של הרשות השנייה, מתחיל כדוקו-קומי ומתגלה כסרט עצוב ומרגש. ההומור נשאר בו עד הסוף אבל הסיטואציות הפיליטוניות מפנות את מקומן לתוגה גדולה. השלישיה שנראתה בתחילת הסרט כנתון קבוע, מתפרקת ביום ולמעשה מאותו רגע כל דבר, נצחי למראה, יכול להיעלם. גם יוסי, שסובל מסרטן, גם הרפת שנראית איתנה וחסרת דאגות. בסרט משובצים כמה צילומים יפים של חמניות, פעם אחת בשיא פריחתן ופעם אחת כשהן קמלות ונבולות. ואן-גוך תיאר בציור המפורסם שלו חמניות בשלבים שונים של חייהן, כמשל לגלגל החיים והמוות של האדם. גם כאן, החמניות מסמנות את הזמניות והדינמיות הממארת של הקיום האנושי. "פרות רזות, פרות שמנות" הוא סרט יפה על אנשים שנפגשים בצמתים שונים של החיים שלהם עד שהם ממשיכים הלאה או מתמוססים לחלוטין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו