שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ביקורת

בוס: כשאין הבדל בין ראש העיר לבין חולדה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

כשרם עמנואל עזב את תפקיד ראש הסגל של הנשיא אובמה כדי לרוץ לראשות עיריית שיקגו, הקולגות שלו בבית הלבן נתנו לו מתנת פרידה - דג מת עטוף בנייר עיתון. "ככה נפרדים מחברים בשיקגו", הודיע דובר הבית הלבן ושלח אותו לדרכו. הרבה דגים מתים ריצפו את דרכו של טום קיין לראשות עיריית שיקגו. קיין (קלסי גראמר), הוא בנזונה קשוח שמנהל את העיר כמו שראוי לנהל את שיקגו. כל יריב שניצב מולו, כל אופוזיציה, כל איום על תפקידו, מחוסלים ביעילות. עד שמגיע האיום היעיל ביותר - המחלה. הפרק הראשון של "בוס" נפתח בבשורה שראש העיר סובל ממחלת עצבים קטלנית. זמנו שאול בעולם שלנו, ובדרך הוא עומד לאבד את כל מה שיש לו - שליטה, כוח, הרתעה, כבוד, עצמאות.

מיד אחרי שהוא שומע את האבחנה הממארת, מצטט קיין בפני הרופאה שלו את הסופר אפטון סינקלייר: "החיים, לאור כל הדאגות והאימה שבהם, בכל זאת אינם דבר כה גדול, לפועל או לחזיר". על פי השקפת העולם של "בוס", אין הבדל בין פועל לבין חזיר, בין ראש עיר לבין חולדה. זו סדרה שמציגה את המין האנושי באור אפל ונטול חמלה. כולנו חיות וגינוני הנימוס שסיגלנו לעצמנו טובים רק עד לרגע שבו אנחנו נלחמים על החיים שלנו. משם ועד להישרדות, הכל מותר. טום קיין הוא שילוב בין המלך ליר, ריצ'רד ניקסון וצבוע. גם כשהוא לובש חליפה ועניבה, גם כשהוא שולף אנקדוטה שרמנטית במסיבת קוקטייל, הוא בסך הכל חיה, חיה שרוצה לשרוד. וכשטום קיין פצוע, הוא תוקף ללא רחמים. כשזוג אוזניים שקיבל כמנחת פיוס מאדם שהרגיז אותו, נתקעות בטוחן האשפה, טום קיין לא מתרגש. טום קיין מזמין אינסטלטור. זה עד כדי כך יום יומי בשבילו.

קלסי גראמר וקוני נילסן ב"בוס". נושאים בוערים צילום: .MMXI Lions Gate Television inc

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הביקורות ישירות אליכם

"בוס", שעלתה אמש בערוץ יס או, היא סדרה אפלה וטורדנית ונהדרת. לדעתי מדובר בסדרה המרשימה, החשובה והטובה של השנה האחרונה. מלבד כמה רגעים של חוסר אמינות מאכזב, היא מצטיינת בכל המישורים: היא כתובה מדויק, משוחקת נפלא ומצולמת באופן יפהפה. העולם הפוליטי של שיקגו, כפי שמוצג בסדרה, הוא עולם ציני ואכזר ולרגעים נראית "בוס" כתמונת הראי של הסדרה "הבית הלבן" שכתב אהרן סורקין. הדיאלוגים הפוליטיים ב"בוס" צועדים בקצב דומה לאלו שכותב סורקין (אם כי, לשמחתי, הם פחות מבריקים ויותר קז'ואלים), אבל הם צועדים בכיוון ההפוך. הם מתרחקים מהפאתוס, הקיטש והאידיאולוגיה הנאיבית של "הבית הלבן", וצועדים אל הצד החשוך של האנושות, אל פחי הזבל של שיקגו, אל הדגים המתים. זה עולם שבו עכברושים מסתובבים במסדרונות העירייה וראש העיר הוא חיה פצועה שרק מחכה לתקוף. והוא תוקף עם כל מה שיש לו.

עוד סדרות אמריקאיות מדוברות: לאק | מבוקש | נקמה | אימה אמריקאית |מוארת | וילפריד | טרה נובה | נערה חדשה | בוס | ערים כל הלילה | הומלנד | גיהנום על גלגלים | שתי נערות מרוששות

"בוס", יס או, 22:10

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ