CSI הישראלית: אקשן מתוקתק, תסריט רעוע

"המיוחדת" מוכיחה שיודעים לביים סדרות משטרה בארץ: האקשן טוב, המשחק אמין, הקצב מהיר, ובעיקר אין את תחושת החלטורה. הבעיה היא שהבימוי הוא לא הכל

מורן שריר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורן שריר

"המיוחדת", ערוץ 2, 22:30

עורך דין צמרת נרצח ביריות אקדח. אשתו נחטפת. לחוקרי היחידה המיוחדת יש 35 דקות לפתור את התעלומה. למה? כי הם בטלוויזיה וזמננו קצר. תאמינו או לא, הם מצליחים. מסתבר שהחוטף הוא בחור מעורער שהיה עם הנחטפת ובעלה המנוח בגרעין נח"ל. הוא כועס עליהם כי לפני 20 שנה הם הצביעו בעד עזיבתו את הגרעין וניהלו רומן מתחת לאף שלו. מה גם שעכשיו הוא שקוע בחובות. בזמן המועט שניתן להם, מצליחים חוקרי "המיוחדת" להגיע למבנה שבו מחזיק החוטף את אהובתו לשעבר. הם גם יודעים שהזמן שלהם מוגבל משום שהוא מתכוון לחסל אותה ב-16:07, בדיוק בשעה שבה לפני 29 שנים נהרגו שלושה חברי גרעין מאש של מטוסי פאנטום ישראליים. נשמע מסובך אבל ארבעת חוקרי "המיוחדת" עלו על זה בצ'יק צ'ק. בגלל זה קוראים להם "המיוחדת", הם מסוגלים לפתור פרשת רצח וחטיפה ב-35 דקות. בגלל זה הם בטלוויזיה ואתם לא.

"המיוחדת" היא סדרה שמצהירה בצורה ברורה את מה ש"אחת אפס אפס" כבר ניסתה להגיד קודם: יודעים לביים סדרות משטרה בארץ. האקשן מתוקתק, המשחק אמין, הקצב מהיר, ובעיקר אין את תחושת החלטורה שכבר למדנו לקבל כגזירת גורל, כמו את העובדה שאין בארץ סתיו.

"המיוחדת". סובלת מבעיית תסריט צילום: מסך

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "הארץ" ישירות לפייסבוק שלכם

הבעיה היא שהבימוי הוא לא הכל, אפילו לא בסדרת אקשן. כשהבימוי מולבש על שלד תסריט רעוע, כל העסק לא מצליח לסחוב ו"המיוחדת" סובלת מבעיית תסריט. למשל: העובדה שצוות החקירה, מוכשר ככל שיהיה, פתר את התעלומה ב-35 דקות טלוויזיוניות (נגיד שבמציאות הבדיונית לקח להם קצת יותר. אבל לא הרבה יותר). למשל: להשתמש בטריק השחוק של לפתוח סדרה עם כניסתו של אאוטסיידר לצוות מגובש אבל בעצם לא להראות לנו כמעט סיטואציות קטנות שבהן החדש מתנגש עם הוותיקים (וכשהוא יתנגש בפרקים הבאים, זו כבר תהיה התנגשות גדולה ודי תלושה משום שהתסריטאים לא בנו את קו העלילה הזה באופן יסודי). למשל: הניסיון להחדיר לסדרה עומק באמצעות שתילת סיפור רקע שקשור לשירותו הצבאי של מפקד היחידה. אבל מדובר בעומק מזויף, כמו לתלות שלט "זהירות מים עמוקים" מעל בריכת הילדים.

עלילות הרקע האלה, שהתסריטאים הדביקו בצורה גסה כבר בפרק הראשון, נותנות אשליה של עומק אבל הן עדיין רדודות. בכל הקשור לבניית דמויות ותיאור האינטראקציות ביניהן, אין ל"המיוחדת" דקויות. באים, פותחים תיק, מכים איזה נחקר והתיק נסגר. הדבר הזה התאים לסדרות ישנות כמו "קולומבו", "הוואי 5-0" או קשקושים עכשוויים כמו "csi". אחרי ש"הסמויה" הרגילה אותנו לחקירות שאורכות עונה שלמה, קשה לקחת ברצינות תיק שנפתח ונסגר בפרק אחד. אם אתם רוצים אקשן קליל, יש לכם אותו. אם אתם צריכים קצת עומק, חפשו אותו בבריכה של הגדולים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ