בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביקורת

סטופ כדור הארץ: הישראלי המכוער מנסה לרגש

הפרק שהוקדש לחני, איזבל ואביבה, שנסעו להודו במסע רוחניות נובורישי, ניסה להביע עומק במקום להביך. הדבר היחיד שאפשר להעריך בו זה את היומרה

17תגובות

לישראל היו פעם ענפי ייצוא נהדרים - תפוזים מתוקים, תעשיית היי טק מתקדמת, קיבוצניקיות יפות וחיילים חתיכים. וכמובן הרבה מאוד נשק. בשנים האחרונות אפשר להרגיש שינוי. את מקומם של פירות ההדר סוג א' תפסה סחורה אנושית מסוג בררה ואת הקיבוצניקיות היפות החליפו ישראלים מזן אחר, מכוערים נורא. היום, הארכיטיפ הישראלי הוא "הישראלי המכוער". הטלוויזיה המקומית בוחרת שלא להסתיר את אותם עושי בושות מקצועיים אלא להשתמש בהם לצרכים קומיים. בעונה השניה של "המירוץ למיליון" ניתן דגש גדול למתמודדים וולגריים שמתנהגים בבודפשט כמו במסע כומתה או בחאפלה; ב"חי בלה לה לנד" היה שימוש מוצלח ביכולות המוגבלות של הישראלי בחו"ל; הסיטקום האינטרנטי "פיני", מבוסס כולו על המתח בין ההמוניות של הישראלי הממוצע לבין העדינות הבריטית, מתח שאפשר לחתוך בסכין מפלסטיק ומוטב לשסף עם מאצ'טה.

"סטופ כדור הארץ", שמלווה ישראלים שונים בחוץ לארץ, היא תוכנית שמתחילה ונגמרת בתופעת הישראלי המכוער. זו לא המצאה שלנו, סשה ברון-כהן נסע ברחבי ארה"ב כבן דמותו של ערס אנגלי ממוצא פקיסטני, ועשה בושות לבני עמו. ההבדל הוא שהוא עשה את זה באירוניה ועם כתיבה שנונה שלעגה לשכמותו. לא זה המקרה ב"סטופ כדור הארץ", שאם גיבוריה היו מבינים לרגע את המושג "אירוניה", המוח שלהם היה עולה בלהבות.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב ביקורות הטלוויזיה ישירות אליכם

לא כל משתתפי תוכנית הריאליטי הקומית הזאת הם אנשים עם כוונות רעות. יש שם כאלה שסתם לוקים בחוסר רגישות או באנגלית מביכה, ויש אחרים שמסתובבים בברלין כמו שצה"ל הסתובב בקילומטר ה-40 מגבול לבנון. כל אחד מהמקרים על הסקאלה הזאת אינו נעים לצפייה. בכהונה הלא ארוכה שלי כמבקר טלוויזיה עוד לא קרה שפיזית, לא הצלחתי לצפות בתוכנית עד הסוף. במקרה של "סטופ כדור הארץ", האינטראקציה של הישראלים עם האוכלוסייה הזרה גרמה ליד אחת שלי לכסות את הפנים ולשנייה לכבות את המקלט. הגוף סירב לעכל את התוכנית. אתמול, הכרחתי את עצמי לנסות שוב.

זה היה פרק שונה, שהוקדש לחני, איזבל ואביבה, שנסעו להודו במסע רוחניות נובורישי. הפרק כלל מפגש עם באבא שמכר להן אמיתות נצח היישר מעוגיית מזל. הפרק הלך על קונספט חדש - במקום להביך, לרגש. כל אחת מהשלוש התבוננה עמוק אל עיניו של הבאבא ("מבט מהפנט", כינתה זאת איזבל) ועמוק פנימה אל תוך עצמה, וחייהן השתנו בן רגע ("הבן אדם הזה האיר לנו את החיים", אמרה חני). הן התרגשו אבל אני לא. אי אפשר לדחוף בכוח רגש לתוכנית שהמהות שלה היא דאחקות. אי אפשר להדביק עומק לתוכנית שמרחפת על פני תהומות של רדידות. הדבר היחיד שאני יכול להעריך בניסיון הזה הוא את היומרה. מה שנקרא, חוצפה ישראלית.

"סטופ כדור הארץ", הוט 3, 22:00



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו