בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרגישות החדשה

"סיבה למסיבה", ערוץ 1, שבת, 03:00

41תגובות

זה היה מין רגע כזה שקשה להתעלם ממנו, אפילו שהשעה היתה 3 לפנות בוקר, והאינסטינקט אומר שהכל נראה מעניין וחשוב ב-3 בבוקר. העובדה היא שהרגע הזה שרד גם את היום למחרת. הטלוויזיה דלקה ב-2012 ובתוכה ישבו זה לצד זה דן בן-אמוץ וגיל חובב וניהלו שיחה עם רבקה מיכאלי באולפן "סיבה למסיבה".

זה לא היה חלום, זה היה הערוץ הראשון. עצם הסמיכות של שני הגברים האלה על הספה כבר תפסה את העין, בלי קשר לשעת או שנת השידור. האחד הוא אייקון ישראלי-גברי-סטרייטי, על כל הקסם והעוצמה והוולגריות והשחיתות המוסרית שדבקו בערכים האלה. השני נראה לא מכאן: בעניבה, חולצה סגורה וסוודר, עם תלתלים צפופים, ישב חובב וסיפר על ילדותו כנצר למחייה השפה העברית. לידו, עם זקן פרוע וז'אקט ג'ינס ("יעקובית", כפי שנהגו לומר בביתו של חובב), ישב דן בן-אמוץ והסתלבט עליו. חובב מייצג ערכים הפוכים מאלו של בן-אמוץ: אנינות, קוסמופוליטיות, סובלנות.

באותו מפגש מ-1987, חובב הצטייר כצעיר רגיש ועדין. היום הוא מתנהג בביטחון וטבעיות מול המצלמות אבל במעמד ההוא - אולי ההופעה הטלוויזיונית הראשונה שלו - הוא הזכיר ג'לי רוטט ומפוחד שסובל מקוצר נשימה. אלו לא היו כוחות. רוב השיחה הוא סירב להביט לבן-אמוץ בעיניים, גם בזמן שענה לשאלותיו המתחכמות. והיו הרבה כאלה.

טלוויזיה

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק שלכם

בן-אמוץ עשה את מה שבן-אמוץ יודע לעשות - קונצים, שטיקים וחינדאלאך. שלוש המלים האחרונות שכתבתי, אגב, הן מלים שכיחות ביידיש. באותה תוכנית מ-1987, בן אמוץ הפגין זלזול לא רק בעברית התקנית של בן יהודה ונינו, אלא גם ביידיש כש"עזר" לרבקה מיכאלי לראיין את המנהל של התיאטרון היידי בפולין ובעת השיחה לא הפסיק לקרוץ לקהל ולמארחת מעל לראשו של המרואיין הקשיש והחביב שלא הבין מלה בעברית. זה בגדול מה שעשה בן-אמוץ לאורך כל המשדר: זלזל ועשה חוכמעס.

זה לא עלה יפה. החן הבן-אמוצי מתאים לזמנים אחרים ולמדיה אחרת. היום המפגש המביך והלא טבעי בין שני הגברים נראה כמו חילופי משמרות. היומרה הרווחת היום כביכול דומה לזאת של חובב - להיות בינלאומי, לאמץ חך אנין וטעם חכם, להפגין עממיות מדודה ומלאכותית, לברוח לא רק מהשחיתות של בן אמוץ אלא גם מסוג הקסם המיוחד שהיה לו, מיתרונותיו וכישרונותיו. היומרה השתנתה אבל המהות הוולגרית לא. גם הפרסונה הטלוויזיונית של גיל חובב דהיום חוטאת בזה (בהנחה שלשאול מרואיינת אמריקאית אם היא נוהגת להפליץ אחרי ארוחה בשרית, מתיישב עם ההגדרה שלכם לוולגריות). בסופו של דבר, העובדה שאנחנו עונבים היום עניבות, לא הופכת אותנו למעונבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו