גם יעקב אילון אנושי

"חדשות 10", ערוץ 10, 20:00

מורן שריר
ביקורת טלוויזיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורן שריר
ביקורת טלוויזיה

באחד ממשחקי סדרת הגמר בין הפועל גליל עליון להפועל תל אביב ב-1993, היה לדורון שפר יום מושלם מקו העונשין. למעשה, כמעט מושלם - הוא החטיא זריקה אחת. אחרי המשחק אמר "איש הקרח" שהוא פספס בכוונה כדי שיידעו שהוא אנושי, כלומר - שיחשבו שהוא אנושי.

אמש, במהלך מהדורת החדשות האחרונה שלו, יעקב אילון התייחס לאחת הזוויות בסיפור הנוגע ליובל דיסקין ומעד בלשונו כשכינה את ראש השב"כ לשעבר "אלון דיסקין". אילון מיהר לתקן את עצמו והסביר שאלון דיסקין זה מישהו אחר שהוא מכיר. היה לו ברגע הזה, כמו בדרך כלל, חיוך ממזרי על הפנים. אין טעם לטעון משמעות מיותרת בטעות תמימה ואולי זו ההתרגשות של ערב הפרידה, אבל היה לרגע הזה תחושת דורון שפר. איש הקרח מחטיא, הוא רוצה שיחשבו שהוא אנושי.

לאורך השנים אילון זכה לדימוי לא של איש קרח אלא של רובוט. ואכן, השילדה שלו עמדה במבחני ריסוק קשים. לא קל לשמור על קור רוח במדינה כל כך חמת מזג, להקפיד על איפוק בסביבה כל כך אמוציונלית, להחזיק "שפה עליונה קשיחה" - כמו שאומרים הבריטים - כשכולם מסביב משתוללים. יעקב אילון הוא לא רובוט, הוא בסך הכל מקצוען והוא ממלא את התפקיד שלו באלגנטיות. זה נדיר, לכן זה מוזר. אנחנו מביטים במסך ורואים אדם רגוע, ענייני, לא ליצן. זה שונה ממה שמקובל, אז אנחנו חושבים שהוא חריג ותמוה. קשה לנו לקלוט איך בן אנוש הולך כל יום לעבודה מבלי להתפרץ, להישבר לעשות את עצמו מוקיון, בעיקר בעבודה כמו שלו שמפגישה אותו יום-יום עם מציאות כאוטית ומקוממת. קל לנו לחשוב שהכל מסביב בסדר והאיש היחיד השונה הוא המוזר. איזה מין דבר זה לשמור על אלגנטיות בחמסין של 40 מעלות? איך הוא לא בוכה כשנהרגים אנשים? מה יש לו? אין לו לב יהודי? אולי אין לו לב בכלל! יעקב אילון לא מוזר, הכל סביבו מוזר. הוא האיש הכי שפוי במקום מטורלל.

מי יכול להיכנס לנעליו של אילון? דברו על זה בפייסבוק

הפרידה ממנו אמש היתה אופיינית, באופן יחסי. בלי קרנבל פרידה מצועצע, בלי כוסות שמפניה, עם קליפ מדוד ומילות פרידה רגשניות ומגושמות מפי דני רופ. החזאי קיפץ באולפן בחוסר שקט ויצא מגדרו להבהיר כמה אילון הוא איש חם ואהוב, הוא אפילו חיבק אותו. מצדו של אילון, הכי אלגנטי היה לסיים מהדורה שגרתית במשפט סיכום מרוסן שמסגיר רגש כבוש ושומר - גם ברגעים האחרונים - על האנדרסטייטמנט שהולך איתו עוד מערוץ 2. אבל קשה להתאפק ואחרי כמעט עשרים שנה מותר להחטיא מקו העונשין רק כדי לראות איך התחושה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ