הפתרון האינטליגנטי של ערוץ 1 לנושא הריאליטי - ביקורת טלוויזיה - הארץ

הפתרון האינטליגנטי של ערוץ 1 לנושא הריאליטי

"בואו לאכול איתי", ערוץ 1, 19:00

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מורן שריר
ביקורת טלוויזיה

אתמול עשיתי מעשה משונה, כזה שהפתיע גם אותי. לא משהו היסטרי - בסך הכל הזמנתי להקלטה עונה של תוכנית מהערוץ הראשון. דבר כזה מעולם לא קרה לי אבל אתמול, עם סיום התוכנית הראשונה של "בואו לאכול איתי", פשוט לא היתה לי ברירה. "בואו לאכול איתי" היא אדפטציה לתוכנית מציאות בריטית שמפגישה אנשים זרים לארוחות זה בביתו של זה. אם חייבים אפשר להגיד שזה שילוב בין "האח הגדול", "מאסטר שף" ורשות השידור. למעשה, ככה היה נראה ז'אנר הריאליטי אם הערוץ הראשון היה שולט בעולם.

"הריאליטי מת", "הריאליטי חי וקיים", "הריאליטי מלך ישראל", "הריאליטי עבר את השיא", "שמישהו כבר ייקח את הריאליטי הזה ויתקע לו כדור בראש". כל אחת מהכותרות האלה יכולה לעמוד מעל טקסט שמסביר למה הריאליטי נמצא בשלב כזה או אחר. בפועל אין היום כמעט לוח שידורים בלי נוכחות של הז'אנר הזה. הערוץ הראשון לא יכול להתחרות בתוכניות הבומבסטיות של ערוץ 2 וגם אסור לו - זה יהיה לא מוסרי ומעורר רחמים. אבל הערוץ הראשון גם לא יכול להתעלם מהשפה הטלוויזיונית הזאת שכבר מונחלת עמוק בתודעה של הצופים. הפתרון מופיע בצורת תחרויות דוקו צנועות וחינניות ממוצא בריטי כמו "דיוקן", שכבר רץ בערוץ הראשון ו"בואו לאכול איתי" - תוכנית יומית שמעבירה הילוך אל עבר ריאליטי הארדקור רועש ונוהם.

"בואו לאכול איתי", פתרון אינטליגנטי לנושא הריאליטי
מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

האם לוח השידורים החדש של הערוץ הראשון יכול לשמש אלטרנטיבה לערוצים המסחריים? דברו על זה בפייסבוק

חמישה אנשים נפגשים לארוחת ערב בביתו של אחד מהם. הוא מבשל, מארח ואחרי הסעודה, במונית, כל אחד מהאורחים נותן ציון לבעל הבית. הליהוק הביא אנשים מסגנונות שונים, חלקם מה שנקרא בסוכנויות ליהוק "צבעוניים", אבל לא במטרה להמציא את היוסי בובליל החדש. מה שיפה בתוכנית הזאת הוא חוש המידה - הדמויות מעניינות אבל לא קריקטוריות מדי; הדגש כל הזמן נע בין ה"חשוב" (ההתייחסות המקצועית לארוחה המוגשת) לבין ה"מסעיר" (המתחים בין האורחים); הקריינות הקומית של שי אביבי מדויקת - כמו מארח שבהתחלה מרגיש שהוא חייב להצחיק אבל ככל שאנחנו לומדים להכיר את הדמויות והן משתחררות, גם הוא משחרר קצת ונותן לסיטואציה הקומית לדבר בעד עצמה. חלק מהקסם של התוכנית היא בבשלנים החובבים שלה, שרחוקים מהמודל המשיגני של "מאסטר שף". נדמה שאלה מהם שמשאירים אוכל בצלחת לא עושים את זה משום שהם אנינים מדי אלא משום שהם לא רגילים לטעמים חדשים.

בניגוד לתוכניות ריאליטי שמשדרות כל הזמן היסטריה ("תשלחו מסרון", "תצילו את הדייר האהוב עליכם", "תצביעו עכשיו!"), "בואו לאכול איתי" מעבירה איזה רוגע ודיוק שמאוד לא מאפיינים את הטלוויזיה בישראל. אני לא יודע אם זו בשורה אבל נדמה שעל הקו בין לונדון לירושלים נמצא פתרון אינטליגנטי לנושא הריאליטי.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ