למי אכפת מפאניקה ציבורית כשיש אייטם מוכר

לקראת פתיחת עונת האלימות המינית שידר ערוץ 2 אייטם על חנות למכירת שוקרים; מי שלא קנה שוקר עד לכתבה, בוודאי יקנה אחד אחריה, אז מה אם בדרך מגבירים את החרדה הציבורית?

מורן שריר
ביקורת טלוויזיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורן שריר
ביקורת טלוויזיה

א. בסוף כל קיץ נהוג לשדר כתבות על שגעת הקניות של עפרונות, מחדדים ומחקים לקראת פתיחת שנת הלימודים. אתמול, לקראת פתיחת עונת האלימות המינית, שודרה ב"שש" עם עודד בן עמי, כתבה על הבולמוס ברכישת שוקרים חשמליים ותרסיסי פלפל. הכתבת עדי נגר שוחחה עם מנהל חנות לציוד קרבי שדיווח על "עלייה דרסטית" ברכישת אמצעי הגנה אישיים, והמליץ על המוצרים החביבים עליו במיוחד.

שם החנות כמובן הופיע בהבלטה והמנהל, שנראה מוטרד מגל האלימות ששוטף את הארץ, לא נראה מודאג מגל המכירות ששוטף את החנות שלו. באותו זמן עמד לצדה של נגר מדריך הגנה עצמית שהתראיין, וטען שיש עלייה "של מאות אחוזים" במספר הנשים שנרשמות לקורסים שלו. המדריך, שלשמו הוצמד התואר "מאסטר" על משקל ד"ר או עו"ד, הסביר את יתרונותיו לכתבת, ובאותו הזמן שם המכון שלו התנוסס יפה על המסך.

כתבה צרכנית כזאת היא מסוג הפתרונות הקלים של מערכת חדשות לטיפול צדדי, חדש ורך יותר, בסיפור קשה שנשחק יום יום בכותרות הראשיות. זה די פשוט - שולחים כתבת לחנות, הבעלים מקדם את ענייניו, וסגרנו עוד שלוש דקות שידור. השיטה הזאת קסומה משום שגם אם עד עכשיו לא באמת הייתה עלייה במכירות שוקרים חשמליים, בעקבות הכתבה המכירות בוודאי יזנקו.

למערכת "שש" לא אכפת כנראה שאייטם כזה מגביר, לצד נתוני המכירות, גם את הפאניקה בציבור ויוצר חדשות יותר משהוא מדווח עליהן. מבחינת מערכת התוכנית כולם מרוויחים - הכתבת, ספסרי המצוקה, הצופים והנשים המאוימות. כי יותר קל לאמת נתוני מכירות וסיפורים על אשה שניצלה מאונס באמצעות תרסיס פלפל מאשר מחקרים על חרדה ציבורית, אשר מובילה בין השאר לאלימות ואפילו לאונס.

האם התקשורת מעוררת פאניקה משיקולים כלכליים? דברו על זה בפייסבוק

ב. בחדשות ערוץ 2 שודרה אמש כתבה על עבודות התשתית במסילת הרכבת בין ירושלים לתל אביב, אשר מרעישות ומפריעות למנוחת השכנים במבשרת ציון. לפי עדויות התושבים נשמע שחייהם אכן גיהנום - רעש ואבק בלתי פוסקים. עם זאת, השאלה שעולה בעקבות שידור הכתבה היא האם הנושא הזה כל כך חשוב שראוי להפקיע בשבילו יותר משלוש דקות שידור. יש עבודות תשתית (חשובות אגב) ועל כן יש רעש ואבק. אם השעות והריח לא מוצדקים, יש דרכים להתלונן, יש אפילו מקומונים שיכולים להתעניין בסיפור. אבל במהדורת החדשות המרכזית של ישראל? יש בארץ יישובים שסובלים מהרבה יותר מרעש של תיקוני מסילת רכבת. אני מדבר על עיירות פיתוח, מושבים וקיבוצים. את היישובים הערביים אני בכלל לא מזכיר, הם הרי מחוץ לישראליות המקובלת. נדמה שכשביוב זורם ברמלה או בלוד, איש לא נרעש, אבל חלילה שתופר שנתם של תושבי מבשרת ציון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ