שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר

פרסומת של פיקוד העורף מלפני שנה בערך, הציגה משפחה שנכנסת לממ"ד בעקבות השמעת אזעקה. הסיטואציה האסונית הזאת התרחשה על רקע השיר היפה והמאוד לא הולם של אריק לביא, "זה קורה". הקריין ניסה להרגיע את הצופים והודיע ש"זה עוד לא קורה" אבל זה היה מאוחר מדי. אזרחים, בעיקר בדרום הארץ, דיווחו שמתוך בהלה, הם רצו למרחב מוגן בכל פעם שהפרסומת שודרה.

בצה"ל כמו בצה"ל, הפיקו לקחים. הפרסומת החדשה של פיקוד העורף משתדלת שלא להכניס את הציבור לפאניקה מיותרת. בסרטון מופיע עידו רוזנבלום בתפקיד מילואימניק בפיקוד העורף. הוא מגיע אל פח הזבל הירוק שמשמש כביתו של מוישה אופניק, כדי לוודא שאופניק נערך כראוי למקרה של רעידת אדמה ויודע מה לעשות כשיגיע רגע האמת. הליהוק של רוזנבלום כאיש הג"א הוא לא מובן מאליו. המותג עידו רוזנבלום משדר כל מיני ערכים, אף אחד מהם לא נמצא באזורים של מילואימניק מפיקוד העורף. אם צריך לצמצמם למילה אחת את התכונות שרוזנבלום מייצג אז אין ברירה אלא לחזור למושג "קול". רוזנבלום מצטייר בקהל הישראלי כאיש קול - קר רוח, מגניב, לא עושה עניין. גם מוישה אופניק הוא די קול. אמנם מדובר בבובה נרגנת, מיזנטרופית ומצחינה, אבל יחסית לדיירים החנונים ברחוב סומסום לאורך השנים - אלישבע, קיפי, חפציבה, אריק ובנץ - אופניק לא שם על אף אחד. הוא חי מחוץ לחברה הממוסדת (בפח זבל או גרוטאה של אוטו), ומצטייר כבובה סטלנית שלא מתיישרת עם אופנות, טרנדים ומוסכמות חברתיות. מוישקה אופניק הוא אבן מתגלגלת.

הפרסומת החדשה (לחצו לצפייה בקמפיין המלא באתר פיקוד העורף)

אם כך, עידו רוזנבלום הוא קול, גם מוישה אופניק. מה לא קול? לפחד מרעידת אדמה זה לא קול. להיערך מבעוד מועד לאסון ידוע מראש, זה לא קול. לעשות מילואים בפיקוד העורף זה ממש לא קול. כמו חברת משקאות שמשלמת המון כסף לידוען מגניב כדי שהקוליות שלו תדבק גם במוצר החדש שלה, כך פיקוד העורף מנסה להפוך את האחריות, הדאגה, הגדלת הראש ואפילו החרדה (המוצדקת) לעניינים קוליים על ידי הצמדתם לעידו רוזנבלום ומוישה אופניק. אבל הקוליות לא מתאימה פה. חרדה לא הולכת טוב עם ביטחון עצמי והיערכות מראש לא מסתדרת עם שאננות. רוזנבלום ואופניק מציגים את רעידת האדמה כאיזה טריפ כיפי: הם לא נראים מוטרדים ממנה, הם אפילו מתבדחים. אם הפרסומת הקודמת של פיקוד העורף הכניסה לפאניקה, אז הנוכחית רק תבסס את האדישות. קשה לעשות פרסומת אופטימלית לנושא מורכב ומופשט כמו הגנה אזרחית. גם אין תמריץ. המדינה משלמת בזמן וקשה למדוד אפקטיביות - אין נתוני מכירות או סקרי מותגים. אף אחד לא יזמן את אנשי הקריאייטיב לוועדת חקירה אם יהיו 3,000 הרוגים ברעידת האדמה במקום 1,000.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ