לכו לעבוד

"שביתה", יס סטארס דרמה, 22:00

מורן שריר
ביקורת טלוויזיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורן שריר
ביקורת טלוויזיה

"שביתה" היא סדרה חשובה, חשובה מאוד אפילו. הסדרה, לפחות על פי שני הפרקים הראשונים שלה, נושאת אמירה פוליטית בהירה וחד-משמעית נגד ניצול וקור לב ובעד חמלה וסולידריות. במציאות הנוכחית, שבה התודעה החברתית מחלחלת למוחותיהם של עוד ועוד אזרחים ומוציאה אותם לרחוב, "שביתה" היא צופר חשוב. היא צופר שמתריע כי מה שכבר קרה לרבים, עלול לקרות לך מחר. "שביתה", המשודרת גם באתר "הארץ", אינה רק צופר בהלה, היא צופר שקורא לפעולה. כמו שאזעקה עולה ויורדת שולחת אותנו למקלטים, "שביתה" היא צופר ששולף אותנו מהמרחב המוגן ומוציא אותנו לשטח הפתוח, החשוף והמסוכן. "שביתה" קוראת לנו לכבוש אותו.

הסדרה מציגה עובדים במפעל שנמאס להם. נמאס להם מהמשמרות הכפולות, מהתנאים, מהזלזול, מזה שמתייחסים אליהם כמו כלבים. "אנחנו קרציות, זה הם הכלבים", מתקן חזי את חברו. הפועלים במפעל מבקשים להתאגד נגד ההנהלה.

כאמור, "שביתה" היא סדרת טלוויזיה חשובה. למעשה היא יותר חשובה משהיא סדרת טלוויזיה. החשיבות שלה נובעת מהמסר שלה, מהפוליטיות שלה, מהזעקה, מהקריאה לפעולה. אבל הערך החברתי שלה בא על חשבון הערך הטלוויזיוני. הדמויות לא חיות את חייהן, הן חיות את התפקיד שלהן. התפקיד שלהן הוא להתמרד או לזעום או להיות חלש או להיות מניאק וכולן כלהקה, תפקידן להזיז אותנו. "שביתה" היא לא סדרת טלוויזיה אלא מניפסט פוליטי, וככזה, היא מציגה דמויות שלא מדברות בינן לבין עצמן, אלא נואמות לאוזני הצופים.

רוצים עוד משביתה? היכנסו לאזור המיוחד באתר הארץ

הצילום של "שביתה" מהוקצע, השחקנים חתיכים והדיאלוגים משויפים - כיאה לנאום תעמולה. זו סדרה שמדברת על מצוקה ונראית כמו מיליון דולר - הנה לכם פער שצריך לצמצם. קן לואץ' מביים סרטים חברתיים מופלאים. הסגנון שלו מחוספס, ריאליסטי. השחקנים אצלו, לעתים קרובות, הם חובבנים או לא מוכרים. הדיאלוג כל כך אמין שהוא נשמע מאולתר למרות שרובו המוחלט מתוסרט. התוצאה אפקטיבית ומציגה חיים פשוטים של אנשים בתחתית החברה, פיסת מציאות שלא נראית ונשמעת כמו מאמר מערכת או פרסומת לשמפו.

לואץ' הוא במאי שמרבה לעבוד עם תסריטאים. בעבר הוא אמר שהוא לא מאמין בתיאוריית ה"אוטר" (יוצר קולנוע בודד שאחראי לחזון האמנותי של הסרט). "יש לי הערכה עצומה לכותבים", הוא אמר. "כשאני מביים סרט, אני לא מנסה להיות היוצר שלו. מובן מאליו בעיני שסרט הוא שיתוף פעולה". רני בלייר, שיצר את "שביתה", ביים וכתב אותה לבדו. הסולידריות ושיתוף הפעולה שנכונה לעובדי המפעל אלברט ודויד, אולי לא מתאימה לעשיית סדרות טלוויזיה. בטח לא כשמדובר בסדרת טלוויזיה כל כך חשובה, כזו שמתיימרת לשנות מציאות. הבעיה ב"שביתה" היא שהיא סדרה "חשובה", בעיקר בעיני עצמה. ככל שהיא יותר "חשובה", היא פחות אפקטיבית וככל שהיא פחות אפקטיבית, היא פחות חשובה.

צפו בפרק הראשון של שביתה:

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ