שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר
מורן שריר

המגישה בערוץ סי-אן-בי-סי הציגה תמונת לוויין מלפני כמה ימים. אפשר היה לראות שם איזו קציפה קטנה ומתוקה מעל הקאריביים. את הכתם הבהיר והחמוד ההוא, אנחנו מכירים היום בתור "סנדי", סופה רצחנית עם הרבה דם, עצים ועמודי חשמל על הידיים. המגישה הסבירה לנו שמה שאנחנו רואים בתמונה זה "הרגע שבו נולדה סנדי". אימה נשמעה בקול שלה. היה ברור שהיא מייחסת הרבה חשיבות לתיעוד של הסופה הטרופית ברגעיה הראשונים. ואכן לרגע הזה יש חשיבות. מבחינה מטאורולוגית זו אולי היסטוריה רחוקה וחסרת משמעות, אבל מבחינה סמלית, זה מעמד שיש לציין - זה רגע היווצרותו של הרוע, כאן הנבל נולד. בשפה האמריקאית, שפתם של ג'ון וויין וג'ורג' וו. בוש, זה רגע מכונן. זה "הרגע שבו הבנזונה נכנס לעיר".

לסופה ששטפה את ניו ג'רזי ומנהטן יש שם - קוראים לה סנדי. אמנם זהו שם של בימבו-פרברים ולא של קוטלת המונים ובכל זאת, זה השם שבו היא תיזכר אחרי שהיא תחלוף ותגווע. נוח מאוד למגישי החדשות האמריקאים לכנות את הסופה בשם תקני. הם לא יודעים לספר סיפור בלי אנטגוניסט, ואם הרע בסיפור הזה הוא תופעה אקלימית חסרת פנים, אז לפחות שיהיה לה שם. "סנדי משתקת את ניו יורק", "סנדי מכאיבה לחוף המזרחי", "מה לצפות מסנדי?". אלו כמה מהכתוביות שהופיעו ביום האחרון על מסכי סי-אן-אן, פוקס ניוז וסי-אן-בי-סי. רשתות החדשות לא מספרות סיפור של אדם מול טבע שרירותי, אלא של אדם מול אויב מרושע ומחושב שמכוון לנקודות התורפה של האומה האמריקאית (וול סטריט, מערכת התחבורה הציבורית, גראונד זירו, פסל החירות).

ובין שיטפון להצפה, צצים גם דיווחים - זהירים ורגישים - על הבחירות לנשיאות. המגישים משתדלים שלא לעלוץ ולהתלהם כמו בימי קמפיין שגרתיים ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שבעוד שבוע תוכרע אחת ממערכות הבחירות הצמודות ביותר בהיסטוריה האמריקאית. ברשת סי-אן-בי-סי (שנוטה חזק שמאלה) מדווחים כל כמה דקות בהתרגשות שהנשיא אובמה ביטל את אירועי הבחירות שלו. הנשיא מצטייר כבוס האחראי שמנהל את כל החזיתות מהמפקדה בבית הלבן. הוא עצמו כמובן נזהר מלפלוט מלה אחת פוליטית מחשש שיצטייר כמי שעוסק בענייני בחירות בעת אסון לאומי. מיט רומני חסר האונים כמעט ונעלם מהמסך. מדי פעם רואים אותו, נעבעך, מופיע באירוע בחירות שתוכנן מראש ושומר על ממלכתיות - אסור לו לתקוף את הנשיא בימים כאלה. וכך נוצרה משוואה מטורללת שלפיה חוסר עשייה פוליטי הוא העשייה הפוליטית. במצב כזה, ככל שמועמד זונח את הפוליטיקה ושם בצד את התעמולה כדי להיטיב עם האומה כולה, כך הוא למעשה רק מעמיק ומבסס את עצמו כפוליטיקאי פיקח ומגביר את כלי התעמולה לטובת עתידו האישי.

הדיווח בסי-אן-אן. אם תופעה אקלימית, אז לפחות שיהיה לה שם
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ