בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חברים מספרים על פולי

“המערכון האחרון של פולי”, ערוץ 10 , 21:00

18תגובות

יעל פוליאקוב מספרת שהיא למעשה ישבה פעמיים שבעה על אבא שלה, פולי. פעם אחת היתה השבעה הרשמית עם המשפחה והחברים ויהורם גאון, ופעם שנייה בצילומים לסדרה ״הכל דבש״ שבה שיחזרה פוליאקוב מול המצלמות את המעמד המקורי. בתחילת העונה השנייה של ״הכל דבש״ פתחה פוליאקוב  את הבית שלה בפני עם ישראל ונתנה לו להשתתף בשבעה, ובמידה מסוימת להיפרד מאביה האהוב.

אתמול, בסרט ״המערכון האחרון של פולי״, ניתנה לנו הזדמנות לחוות פעם נוספת את השבעה על פולי. לא הייתי בשבעה המקורית אבל אפשר לנחש שהיא היתה די דומה למה ששודר אתמול בערוץ 10 - יעל צחקה והצחיקה; אמה שוש פתחה פה ג׳ורה; גברי נזכר בפולי; שייקה דיבר על שייקה. היו כמה שהזילו דמעה, היו המון צחוקים, היו הרבה זיכרונות, היו את אלה שסיפרו שוב את הסיפורים על פולי ההיפוכונדר ואולי גם אז, בשבעה המקורית ההיא, ריקי גל סיפרה לכולם שהיא בגדה במנוח. בכל מקרה אז לא היה לזה מקום וגם לא בסרט ששודר אתמול.אבל כמובן שהשאירו את זה בעריכה, דחפו את זה לפרומו ועשו מזה אייטם בגיא פינס.כי בלי קצת בשר אדום, מגופה שכבר הספיקה להתקרר, קשה להביא אנשים לשבת מול המסך בתשע ערב. אפילו אם משודרת שם מחווה יפה לגשש האהוב עליהם.

ה"סרט" ששודר אתמול הוא בעצם לא סרט אלא קליפ באורך שעה – חברים מספרים על פולי. דרך העדויות של החברים לחיים ולבמה, אנחנו לומדים על סיפור חייו של פולי – בעיקר דברים שאנחנו כבר יודעים – ומגלים כמה כולם אהבו אותו וכמה הוא היה מוכשר ורגיש וטוב לב ואבא טוב ובעל נהדר וגשש פצצה והיפוכונדר מקצועי.

קשה שלא לאהוב את "המערכון האחרון של פולי", בייחוד למי שאוהב את פולי. מי שמתגעגע לגשש המנוח, מי שנזכר בו מדי פעם ומרגיש בחסרונו, מי שמעריך את היכולות הקומיות הנדירות שלו ורואה בו את פיטר סלרס הישראלי (רק עם הרבה חום ואנושיות וללא הרשעות הסלרסית), לא יוכל שלא ליהנות מ"המערכון האחרון של פולי". גם אם הוא פגום, גם אם חסר בו עומק, גם אם הוא מדלג על רגעים שבהם שווה קצת להתבסס וגם אם הבמאי עופר נעים החליט להשאיר בלבו את הווידוי ההוא של ריקי גל.

הרגע ההוא בסרט בעייתי, לא בגלל שאדם מת לוקח איתו לקבר את הרגעים הלא נעימים ומעלים אותם יחד איתו, אלא משום שהרגע הזה לא דובר בשפה של שאר הסרט. בסרט שהוא כולו הספד אוהב וכאוב – מעין יום שמיני לשבעה על פולי – נתח הרכילות שהטילה ריקי גל, נראה כמו מחווה אוהבת לא לפולי אלא לטבלת הרייטינג.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו