רק בישראל תמיד מופתעים מהשיטה האמריקאית

סיקור יום הבחירות בארה"ב, כל הערוצים

מורן שריר
מורן שריר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

אתמול, כשכבר התחיל תהליך ההצבעה, המשיכו שני המחנות במאמץ אחרון לסחוט עוד קול או שניים לפני שיהיה מאוחר. גם הערוצים המזוהים באופן לא רשמי עם שתי המפלגות - "פוקס ניוז" הימניים ו-MSNBC השמאלנים, יצאו מגדרם לדרבן את הבוחרים שלהם ללכת להצביע ועוד ניסו להטות איזה קול או שניים שיצופו לכיוונם.

מה עושה אדם, אוהד הנשיא אובמה, שמחכה לסגירת הקלפיות ואין לו מה לעשות מלבד לשאת עיניו לאוהיו ולהשתגע בשקט? הוא יושב בבית, צופה בטלוויזיה, מזפזפ בעצבנות ומתרחק מפוקס ניוז כמו מכלבת. ברגעים מתוחים שכאלה, אדם רוצה להיות בין חברים. אם מצפה לו ניצחון או תבוסה, עדיף להישאר קרוב לבית. בערוץ MSNBC, למשל.

הוא מביט בפרשן כריס מתיוס, ליברל מוצהר (מילה יפה לשמאלני), ומחפש לזהות את המבט בעיניו - האם הוא זחוח, האם נלהב, האם הוא חרד או מדוכא? האם הוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים? האדם אוהד אובמה נתלה בהבעת פניו של מתיוס כמו נוסע חרד-טיסות שמחפש ניואנסים בעיניו של דייל כדי לדעת אם המטוס עומד להתרסק. הוא תר אחרי המבט, מנסה ליצור קשר עין ומעל הכל רוצה לדעת שהכל בסדר. אבל מתיוס לא סיפק את ההרגעה המיוחלת. המלים שלו היו נחרצות ובוטחות אבל האישונים נמנעו מלהביט ישירות בצופה, הן התרוצצו מצד לצד וגרמו לו להיראות מוטרד, כמעט מיואש. מה זה אומר? אולי הוא שמע משהו מדאיג על אחוזי ההצבעה בפנסילבניה? אולי בדיוק תקפה אותו אבן בכליה? איך אפשר לדעת?

צילום: אי-פי

ואצלנו בארץ המשיכו עם הסיקור ההיתולי של הבחירות. כמי שמופתעים כל פעם מחדש משיטת הבחירה האמריקאית, ובכלל, מהז'רגון הפוליטי בארה"ב, ערוצים 2 ו-10 ניסו להסביר לנו בחיוך משועשע ומזלזל כמעט, מה הולך שם אצל הדודים המשוגעים באמריקה. זה היה כאילו הם אומרים לנו - "עזבו אותם, הם קצת מוזרים, האמריקאים עם האלקטורים שלהם. אל תתייחסו אליהם יותר מדי ברצינות, בואו נהנה מזה איכשהו". ולראיה - גיא מרוז ואורלי וילנאי היו שליחי ערוץ 10 למטה הרפובליקאי בבוסטון. לא בחירה שמעידה על התייחסות רצינית מדי ליום האדיר שעבר אתמול על אמריקה.

מי שבלטו לטובה היו נדב איל וגיל תמרי שיצאו לטיול מפוכח בשכונות המוכות של שיקגו, המקום שבו פעמה התקווה לפני ארבע שנים בדיוק. כמין סטרסקי והאץ' גרסת ההייטק, יצאו שני החנונים החמודים האלה למסע שהיה גם משעשע (דרשה מפי הבן דוד היהודי-שחור של מישל אובמה) וגם כואב ומחכים. משהו באינטראקציה ביניהם גרמה לי לרצות לראות עוד מזה. אולי מסע אמריקאי מחוף לחוף? אולי סרט גולשים (עם כמויות מסחריות של מקדם הגנה)? אתמול, לפני סגירת הקלפיות, הכל עוד נראה מבטיח.

כריס מתיוס. יודע משהו שאנחנו לא?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ