בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נלחם על מקומו כתוסף חשוב לכתבה

לדני קושמרו מנהג מגונה שלא לעבור נושא לפני שהוא זורק הערה על הכתבה שהסתיימה. שטיק שהוא בין מאמר פובליציסטי לעווית בלתי רצונית

98תגובות

לדני קושמרו יש את המנהג המגונה שלא לעבור לנושא הבא לפני שהוא זורק איזו הערה על הכתבה שהרגע ראינו. כבר כתבתי על התופעה הזאת בעבר. קושמרו הוא לא היחיד שנכשל בכך, אבל במקרה שלו זה נראה כמעט כפייתי. אצלו השטיק הזה הוא משהו בין מאמר פובליציסטי מועט הברות לבין עווית בלתי רצונית. לפעמים המימרה שלו היא הכותרת של הכתבה שבדיוק הסתיימה ("מנהיג חדש לבית היהודי"); לפעמים זו עובדת טריוויה ("הנשיא שהפסיק את העבדות"); לעתים זה פרט שבעיניו כנראה היה הכי חשוב באייטם הקודם ("אירוע שהיה לפני 39 שנים"); לפעמים האמירה נשמעת כמו איזו חרדה לא קשורה שנכנסה לו לראש ("גירעון הולך וגדל"); ומדי פעם נדמה שזו מחשבה שהתעוררה בעקבות הכתבה והוא בכלל לא התכוון להגיד אותה בקול רם ("מזל שהיו שם מצלמות"). כל הדוגמאות הנ"ל, אגב, הן ממהדורת חדשות אחת, ששודרה אמש. כשהוא מתאפק ולא אומר דבר, ניכר בקושמרו שזה מה שהוא עושה - מתאפק. במקום לעבור הלאה כמו אדם בוגר (גיא זהר), הוא נלחם על מקומו כתוסף חשוב לכתבה.

נזכרתי במניירה הזאת דווקא כשצפיתי ב"מצב האומה". ליאור שליין והחברים שלו עברו על כותרות הימים האחרונים - בעיקר מהבחירות בארה"ב ובישראל - ונתנו את ההערות שלהם. הנה, למשל, מה שהיה לאבי קושניר להגיד על סופת ההוריקן סנדי: "הכל נשמע יותר טוב באנגלית. אצלם אומרים כריס כריסטי. בעברית - עזאם עזאם". וזו הבדיחה שאורנה בנאי הקריאה: "הסופה סנדי שונה מכל סופות ההוריקן שקדמו לה - היא הסופה הראשונה שהצילה כושי".

הקהל באולפן - שנשמע מת ומכני, כמו הדהוד צחוק של אנשים שכבר לא איתנו מזמן - צחק וצחק וצחק. למה הוא צחק? כי זה מה שהוא אמור לעשות (וטכנאי הסאונד עזר לו אחר כך בעריכה). למה קושניר סיפר בדיחה על עזאם עזאם ושליין על משה כחלון? כי זה מה שעושים. למה קושמרו חייב להעיר הערה בסוף כל כתבה? כי ככה מגישי חדשות מתנהגים. הערך הקומי בבדיחה של ליאור שליין שווה לערך הפובליציסטי בהערה של קושמרו. ושתיהן אוטומטיות וחלולות להחריד. שניהם מגיבים לאירועי אקטואליה יבשים ונותנים את הפרשנות שלהם. שניהם עושים את זה כי זה מה שאמורים לעשות. יש בחירות? ליאור שליין יספר את הבדיחות הקבועות. יש ערעור בתיק אולמרט? קושמרו כבר יושב באולפן עם עניבה ועט ביד? אז הוא יזרוק איזו הערה. "מצב האומה" היא שומר מסך שמעביר את הזמן עד לבחירות ועד לבחירות הבאות ועד לבחירות שאחרי ועד לבחירות שבהן כבר לא נצביע. שומר המסך דואג לרוץ כל הזמן כדי שלא נירדם. אבל אנחנו גם לא באמת ערים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו