שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"כביסה מלוכלכת" של יעל שרר: ועוד צריך לחיות בעולם

הסרט בו חושפת הבמאית את ההתעללות שעברה על ידי אביה מצטרף למאגר ההוכחות שיצר המין האנושי כעדות לכך שמשפחה יכולה להיות גיהנום

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיה סלע
מיה סלע

מוסד המשפחה הוא עדיין אחד המוסדות השמורים ביותר. הדתות שומרות עליו, הממשלות שומרות עליו, אפילו במאפיה שומרים על המשפחה. המשפחה היא מבנה משתלם לגברים ולנשים, היא יחידה קטנה וסגורה, הפירוק שלה מוליד ענישה כואבת.

משפחה היא לפעמים שיגעון קבוצתי (אבא, אמא, ילדים) ומה שקורה בחדר ההלבשה נשאר בחדר ההלבשה. מי שמפר את הקוד יסולק מהקבוצה בבושת פנים. כבר כתבו על זה סיפורים ושוררו שירים והסרט הדוקומנטרי "כביסה מלוכלכת" של יעל שרר מצטרף למאגר ההוכחות שיצר המין האנושי כעדות לכך שמשפחה יכולה להיות גיהנום.

שרר עושה את מה שאסור לעשות. היא מכבסת את הכביסה המלוכלכת בחוץ, בנהר, על קרש, שכולם יראו. הסרט הוא רק המשך לאומץ הלב שלה. לפני כמה שנים הגישה תלונה נגד אביה על מעשים מגונים ועבירות מין שביצע בה בילדותה. האיש הורשע בבית משפט ונדון לשלוש שנות מאסר. הוא ריצה את עונשו. ישב רק שנתיים, כי התנהג יפה. יפה שהתנהג יפה.

שרר מחליטה שתי החלטות. האחת לעשות סרט ובו פניה גלויים ויש לה אפילו שם ולא רק אות.

החלטתה השנייה היא להגיש תביעה אזרחית נגד אביה. כעת קמים עליה שומרי הסף של המשפחה.

אחד מאחיה מסביר שהכסף שהיא תובעת מאביה הוא גם כסף הירושה שלהם והופך את היוצרות. "את בצד התובע, את לא בצד שמגן על עצמו". בעיניהם היא התוקפן ואביה הקורבן. ואחר כך עוד צריך לחיות בעולם.

אבא של שרר הוא עדיין חלק מהמשפחה ודווקא היא הוצאה ממנה. עד כדי כך חזקה המשפחה, עד כדי כך נענש מי שמעיז לדבר. כשאחיה מתחתן, האב המאושר הוא מארח נדיב שמקבל את אורחיו ואילו היא המצורעת שאיש אינו ניגש אליה. אחיה אינם מדברים איתה ואומרים עליה שהיא שקרנית פתולוגית. האב עדיין מכחיש. הוא לא מציע לה את הגאולה שבהודאה, הו לא. אבל בסוף, כדי לשלם פחות, יחתום על מסמך בו יודה שעשה מה שעשה. הכסף יענה את הכל.

וגם עם זה צריך לחיות בעולם: שופטים, עורכי דין, אנשי משטרה, פסיכיאטרים. הפסיכיאטר שאליו הולכת שרר במצוות בית המשפט שואל כך: האם יש לך פנטזיות מיניות, איזה פנטזיות מיניות יש לך, את מפנטזת על גברים או על נשים? באיזו תדירות? באיזו תדירות את מאוננת? ושאר שאלות פוגעניות מהן יסיק אם גילוי העריות עבר בשלום או לא.

האם מותר לערער על נחיצות אבחון כזה? נערער בהחלט ונציע להכריח את כל אותם בעלי מקצוע לצפות בסרט. סרט חשוב של יוצרת אמיצה ורהוטה, שמציגה חברה אכזרית וגסת לב שמזייפת ערכי משפחה - ובסך הכל רוצה שיעזבו אותה בשקט.

ראיתם את הסרט? מה דעתכם עליו? הגיבו כאן באמצעות הפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ