שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כשאולפן "עובדה" הופך לבית המשפט

תוכניתה של אילנה דיין התבססה רק על משפחתו של נשר ומצאה את האשם בפרשה - מד"א. אבל דורון הוא קורבן של סיטואציה מורכבת יותר מזו שהוצגה אמש

מורן שריר
מורן שריר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מורן שריר
מורן שריר

אתמול, אחרי שאילנה דיין חזרה מהפסקת פרסומות (היא משום מה קוראת לזה "פרסומת", על אף שספרתי כ-16 תשדירים, חסויות ופרומואים. אבל אחרי השקר הלבן של "עוד דקה נשוב" כבר אין טעם להתלונן), היא הבהירה כי משפחתו של דורון נשר מנהלת הליכים משפטיים נגד מגן דוד אדום. זה היה אחרי החלק הראשון של הכתבה של רוני קובן, שעסקה ביום שבו דורון נשר לקה באירוע מוחי ופונה, אחרי זמן רב ויקר, לבית החולים כשהוא מגולגל בתוך שטיח. "העניינים יתבררו כמובן בזירה הראויה להם", הבטיחה דיין לצופים. ובכן, מהי הזירה הראויה לבירור "עניינים" כאלה? נדמה שעל פי דיין, הזירה הראויה היא האולפן שלה. הכתבה של קובן ביררה בעצמה את העניין ההוא וגם מצאה אשם: מגן דוד אדום. לא מספיק לכם? אתם צריכים אדם ספציפי? מ', הפרמדיק שהגיע באותו יום לביתו של נשר. הוא האשם.

כתב התביעה של קובן מוביל להרשעת מד"א בשני מישורים, העובדתי והתודעתי. במישור העובדתי מבטיחה דיין לצופים שהיא מביאה בפניהם את "העדויות, המסמכים ותיעוד המצלמות הנסתרות". ואכן, שורה של דו"חות, עדויות, ראיות, הקלטות, שחזורים וחוות דעת שמופיעים בכתבה מובילים כולם למסקנה שצוות מד"א פעל שלא כשורה. אבל איך אפשר להסתמך, במקרה כל כך רגיש, על עדויות שנדמה כי כולן או רובן המוחץ הגיעו לידי צוות "עובדה" ממשפחת נשר? מלבד התגובה הרשמית בסוף הכתבה, אף איש מד"א לא מופיע בה אלא אם כן צולם ללא ידיעתו במצלמה נסתרת של אשתו של דורון נשר.

לפני שלושה ימים שודרה במגזין מוצאי שבת של אשרת קוטלר כתבה על אותו נושא בדיוק. אורלי וילנאי וגיא מרוז, חברים של נשר, בדקו מה קרה באותו יום ומי אשם. המסקנה שלהם היא שחוק זכויות החולה לא מאפשר למד"א להפעיל שיקול דעת ושיש לשנות את החוק. התחקיר שלהם נראה זול יותר, רעוע יותר, וולגרי מזה של "עובדה", אבל במישור העובדתי הוא מביא תמונה שלמה ומורכבת יותר וכולל עדויות ש"מנקות" את מד"א. אלו עדויות שלא מופיעות בתחקיר של קובן.

מעבר למישור העובדתי קיים המישור התודעתי. במישור הזה משתמש קובן בכל הכלים שיש לו כדי לספר סיפור רגשני על משפחה שספגה מכה קשה בגלל פחדנות או חוסר אכפתיות. במקום לחקור את מורכבות החוק, הכתבה נצמדת למשפחה הפצועה. ואכן, קשה להישאר אדישים מול בתו של נשר שמאשימה את צוות מד"א בהזנחת אביה; קשה שלא להרגיש תסכול כשקלוז-אפים על כרזות ישנות של נשר רומזים על שירת חייו שנקטעה. חשוב רק להבין שלא בכל פעם שיש קורבן, יש גם אשם. דורון נשר הוא קורבן של סיטואציה מורכבת יותר מזו שהוצגה אמש ב"עובדה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ