מניאק, קווים לדמותו

הניצחון הוא הערך העליון. כל השאר - הם ערכים נלווים. עשירים תמיד מוצגים כרשעים ועניים כטובי לב: "גאליס" בערוץ הילדים

מורן שריר
מורן שריר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מורן שריר
מורן שריר

אלכס שמואלוב הוא עשיר בן עשירים, מניאק בן מניאק. אבא שלו הוא לא סתם מניאק, הוא מניאק מפרסומת לבית השקעות, זה עם ה"זה טוב, אבל לא מצוין". מניאק מקצועי. בפרק הראשון של העונה החדשה של סדרת הנוער "גאליס", מזכירים לנו את היום שבו אלכס הגיע למחנה גאליס. אבא שלו, המניאק מהפרסומת, הביא אותו במכונית יפה וזרק אותו מחוץ למחנה. אלכס ניסה להתמרד. קודם כל הוא בירר מה זאת "המזבלה" הזאת ואבא שלו הסביר בקול שקט ששמור לישיבות בורד מתוחות: "המזבלה הזו היא מחנה גאליס, הבית החדש שלך בחודשיים הקרובים". הוא הודיע לבן שלו שמעכשיו הוא נפרד מהחיים הקלים ועובר סדרת חינוך במטרה ללמוד להוביל אנשים אחריו. "להוביל לאן?!" התבכיין אלכס. "לניצחון!", קבע אביו והוסיף: "על הדרך אתה גם תקבל כמה ערכים". כלומר, הניצחון הוא הערך העליון. כל השאר - אחווה, אחריות, עבודה קשה - הם ערכים נלווים, חשובים, אבל פחות. הוא בסך הכל אבא טוב, הבחור הזה. טוב, אבל לא מצוין.

אבא של אלכס יודע אילו ערכים חסרים לבן שלו. כאמור, הבן הוא נצר לשושלת מניאקים מפוארת והילד לא מבייש את הפירמה. במשימה של בני גאליס אתמול, אלכס הונה את חבריו ובדרכי מרמה הצליח להשיג את שרשרת הניצחון. האם אביו יהיה גאה בו? האם הניצחון הוא באמת הערך החשוב ביותר בבית משפחת שמואלוב או שגם הגינות ורעות הן קונצפטים שראויים להשתלב בחייו של אלכס הצעיר? את זה ועוד, כמו שהיו אומרים פעם, נגלה בהמשך הסדרה.

היה עוד פלאשבק בפרק ששודר אתמול והוא התמקד ביחסים אחרים בין ילד לדמות אב. הפלאשבק הראה לנו את ליעם בן-בסט כשהוא נפרד מאחיו הגדול מירון (במלעיל, כמובן). את מירון מגלם אלירז שדה, בחור חביב שלעולם לא ילוהק לתפקיד של יועץ השקעות מניאק. על אף שבפלאשבק מירון דוחף לכיס של אחיו הצעיר שטר של 200 שקל, ברור לנו שמשפחת בן-בסט לא משתבצת באלפיון העליון. איך אנחנו יודעים את זה? כי הם טובי לב. מירון נותן לאחיו הצעיר ארנב חמוד למשמרת ומשביע אותו שישמור עליו באלף עיניים. בהמשך הפרק, באינטראקציה של ליעם עם אחת מחברותיו למחנה, הוא מתגלה כנער מתוק והגון שלא רוצה להסב צער לאיש. לאלו שלא צופים בקביעות בסדרה (ואני מודה שאני אחד מהם), ברור מאוד מי הטובים ומי המניאקים והדרך הכי קלה לעמוד על טיבו של אדם היא לבקש ממנו הצהרת הון.

האפיון של עשירים כרשעים ועניים כטובי לב הוא ותיק וכנראה נצחי. יש לי תחושה ש"גאליס" היא סדרה יותר חדה ואירונית מאחיותיה לז'אנר הנעורים ותקווה שהיא תפתיע בהמשך העונה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ