בואו נדבר קצת על הטמטום - ביקורת טלוויזיה - הארץ

בואו נדבר קצת על הטמטום

התוכנית היומית של אלירז שדה היא נגד מודעות. זה בסדר שערוץ 24 עושה שמח בלי לחשוב יותר מדי, השאלה היא – מאיפה תחושת הקיפוח?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מורן שריר
מורן שריר

אלירז שדה: "בואו נדבר קצת על הטמטום שהולך ומעמיס עלינו" דניאלה פיק: "ממש".

לתוכנית היומית של אלירז שדה בערוץ המוזיקה המזרחית קוראים "הדיבור". היא מצטרפת ל"מדברים על זה" של שי גולדן ושרון כידון ול"דיבור ישיר" (שכבר ירדה מהמסך ובה השתתפו, בין השאר, גם שדה וגולדן). כל התוכניות האלה מצהירות כבר בשמן על כך שהן תוכניות דיבורים. הן מתגאות ורואות בכך שליחות. כל אחת מהן טוענת או טענה שהיא היא ה"מדברת" האמיתית. האחת התפארה בכך שהדיבור שלה ישיר, השנייה טוענת שהיא זאת שמדברת על "זה" (זה = מה שחשוב) והתוכנית של אלירז שדה אומרת דבר פשוט: הדיבור הוא אני.

מחפשים את הבינג' הבא? הירשמו עכשיו וקבלו את המלצות הצפייה הכי טובות באתר הארץ

אלירז שדה: "אתה יודע מה אני אומר? עזבי טוב-לא טוב, יש משהו באמת שאני היום מוכן לקנות טמטום. אני חושב שקצת טמטום מביא שמחה לחייך" דניאלה פיק: "זה בטוח".

אלירז: "אני חושב שכל המודעות וכל האמנות וכל הברמה גבוהה ובוא זה ובוא זה ובוא זה, קצת מוציא כבר את החשק והכל נהיה רציני וגם יש משהו במוזיקה...".

אמירם טובים: "אני מה זה שמח שאתה אומר את זה".

אלירז: "...שהיא אמורה קצת, ‘יאללה, ת'שבור! תעשה לנו קצת שמח!'" דניאלה: "לגמרי אבל בקטע טוב".

אלירז שדה אמר שהוא מוכן לקנות טמטום בהקשר של השיר "גנגהאם סטייל" אבל הוא בעצם דיבר על עצמו, על התוכנית שלו, על הערוץ שבו הוא משדר. על הדיבור שלו. כשהוא דיבר בגנות המודעות, הוא בעצם אמר, ללא מודעות, שיש מקום גם לאנשים כמוהו ולערוץ 24 שעושים שמח בלי לחשוב יותר מדי. בזה הוא צודק לגמרי. ערוץ 24 עושה שמח להרבה אנשים, מדבר בשפה שהם מבינים וזוכה בתמורה לאחוזי רייטינג לא רעים יחסית לערוץ קטנטן. מה שמשונה זה הזעם שיוצא משדה כשהוא מדבר על זה. כאילו מישהו מדכא אותו, כאילו עוד יש כוח לאיזו דיקטטורה אליטיסטית שמכריחה אותו לדבר על אמנות ו"מוציאה לו את החשק". בהמשך התוכנית הוא דיבר על "שירי דיכאון" ודרש בכעס שהרדיו המיינסטרימי יאמץ אותם ולא יתנשא. מוזר. אלירז שדה משדר בערוץ מאוד פופולארי שנותן במה גם ל"שירי דיכאון" וגם ל"טמטום שמח". מאיפה תחושת הקיפוח הזאת?

אם ערוץ 24 כל כך מצליח, מאיפה תחושת הקיפוח?

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ