בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קופסה שחורה

תשדירי הבחירות: פרס מופז לסרטון השוביניסטי

מעט מאוד אימג'ים מבוימים ומושקעים. הרבה מאוד פונטים. אילו מפלגות בכל זאת הצליחו לבדל את עצמן בתשדירי הבחירות?

12תגובות

האלמנט הבולט ביותר בתשדירי הבחירות לכנסת הוא גם הנושא הבוער של הבחירות הקרובות: כסף, או יותר נכון העדרו. לאף אחד אין כסף, כמעט.

הפערים הכלכליים בין האלפיון העליון של הליכוד לבין כל השאר זועקים מכל פריים, מכל שוט. הליכוד ביתנו זה הוליווד, או יותר נכון סרט של ג'רי ברוקהיימר, עם לונגשוטים מפוארים ממסוק, דגלים מתנופפים, מאות ניצבים שמוחאים כפיים בלוקיישנים מפוארים ומושקעים דוגמת בניין האו"ם, שמים של ונילה ומוסיקת ניצחונות רועמת. בתפקיד הגיבור מלוהק כמובן ברוס ויליס, סליחה, בנימין נתניהו, כולל סיפור עבר מורכב שמתחיל עם סבו הרב ואביו הפטריוט, וממשיך כשנתניהו יוצא לנקום את נקמת אחיו המת בחבורת המוסלמים המזוקנים והמכוערים שמאיימת על כולנו בהשמדה גרעינית.

פרט לליכוד ביתנו שאר המפלגות סובלות מבעיית תקציב. יש מעט מאוד אימג'ים מבוימים ומושקעים. הרבה מאוד פונטים. אותיות בשחור לבן שרצות על המסך. משעמם. מזל שלש"ס עוד יש קצת כסף, אבל חוץ מסיפור אהבה מלודרמטי וטראגי בין בלונדה לתלמיד חכם, הם לא עושים אתו המון. כמו העלילה גם השוטים בנאליים: אנשים מתפללים, ספרי קודש ומזוזות. אבל ככה זה כשמלהקים לתפקיד הראשי סופר סטאר. לא צריך הרבה כשיש קלוזאפים של עובדיה יוסף עם הקאץ' פרייז המשובח: "ומי עומד בפרץ? ש"ס!" לצלילי מוסיקה קצבית עולצת. גם "העבודה" ו"התנועה" עוד מחזיקות מעט פאסון, אבל ממש מעט. כזה של סרט דרמה לטלוויזיה עם טורי ספלינג. יש להן כמה שקלים לאולפן, למאפרת בינונית ולשוטים רכים וזורמים עם תאורה מחמיאה של נשים חזקות על רקע פסנתר נוגה, אבל משם זה רק מידרדר כמובן.

התשדירים של קדימה נראים כמו כתבות מגויסות של ערוץ 1 (אלה הם חייך שאול מופז), המפלגות הערביות מתהדרות בלוק של סרט סטודנטים תיעודי על עוולות הכיבוש, וזה עוד לפני שהגענו להום מייד מוביז של הווירדוז למיניהם, כמו "מורשת אבות", "ברית עולם לגאולת ישראל" ו"אור": איש אחד, מצלמה אחת ¬ וחשש מסוים לצורך בהתערבות פסיכיאטרית מקצועית. לרוב לא מה בדיוק הם רוצים מהחיים שלנו. לרוב כשקב"ה נגלה אליך אתה הולך לאברבנאל. לא לבחירות.

זה היה ממש מצחיק אם החבורה הזאת לא היתה כוללת גם את "אחים אנחנו", המפלגה שחבריה הם יוצאי אתיופיה, יוצאי הודו ונכים. אותו לוק בדיוק אבל תוכן ברור וצורב. הסאונד והתאורה נוראים, ובהעדר זרקור נורמלי שיופנה אליהם או רמקול שיקליט את קולם, יוצאי אתיופיה של "אחים אנחנו", כמו לפעמים גם אלה של החיים, פשוט נבלעים ברקע.

בלחם צר להם, ובמים לחץ ¬ פונות המפלגות לגרפיקה ובעיקר לטרנד הלוהט של הבחירות האלה ¬ אנימציית אייקונים. "עלה ירוק", "יש עתיד", "עתיד אחד", "יהדות התורה" וגם מרצ לפרקים, משתמשות בדמויות האלה של האנשים הקטנים מהשירותים, שאמורות מן הסתם לייצג את העם.

למעשה בכך המפלגות הללו מוותרות כמעט לחלוטין על האפקט הרגשי, שנוצר מהמגע עם האנושי, ופונות לשכל הישר שאמור להיות לבוחרים שלהן. התשדירים הללו אולי נמלטים ממלכודת הכיעור והעליבות ושומרים על חוויה ויזואלית נעימה לעין (באופן יחסי לפחות לטרנד המביך של התשדירים, בובות מצוירות על אצבעות היד) אבל הם יוצרים בעיקר תחושה מנוכרת של המונים חסרי פנים. במקרה של יאיר לפיד לפחות אפשר לחשוד שהמניע הוא לאו דווקא כלכלי או אסתטי, כי אם רצון להימנע מהבדיחות החוזרות ונשנות על הופעתו החיצונית. הוא לא מעז להראות את פרצופו. תכל'ס כולנו יודעים איך הוא נראה. גם בכנסת לובשים גולף שחור?

רק שתי מפלגות הצליחו לבדל את עצמן מבחינה סגנונית: "ארץ חדשה" של אלדד יניב ורני בלייר ו"הבית היהודי" של נפתלי בנט. "ארץ חדשה" הבינה משהו נכון והיא משתמשת בתשדיר הקצר שלה כפרומו לסרטוני "השיטה" באינטרנט ¬ בצדק, כפי שמוכיחים נתוני הצפייה בתשדירים עצמם. סרטוני "השיטה" שברשת חושפים בעיקר שאלה אנשי טלוויזיה: מוסיקת מתח, עדשות צרות, תאורה קונטרסטית, עריכה וצילום דרמטיים. אך אליה וקוץ בה, כמקובל ברשת, ההישג האמיתי של "ארץ חדשה" הוא זה המצטבר. במקרה של סרטוני "השיטה", כמו ב"תעזבו את בריטני בשקט", החיקויים מתעלים על המקור. זהו בידור אמיתי. אגב, בפעם הבאה אולי תשקלו ללהק גם איזה חתלתול חמוד וקירח שיתרפק בחיקו של נוני מוזס? (גילוי נאות: אלדד יניב היה המפקד שלי. רני בלייר היה אמור להשיא אותי. סבלתי בצבא. גם בחתונה).

גם במפלגת "הבית היהודי" חושבים אחרת. בנט הוא הבשורה הלוהטת, האיט גירל של הבחירות הנוכחיות. איך הוא עושה את זה? תעתועי הצבע הירוק. הירוק שמופיע בתשדירים ובלוגו של מפלגת "הבית היהודי" משויך בדרך כלל למפלגות ליברליות. הסרטונים שלהם קיצביים ועליזים, ואפילו מצליחים להצחיק. זאת אומרת את הבן זוג שלי למשל, כשהשדרן אומר "תגידו, מה נסגר איתכם עם הנעליים" על רקע מועמד בחליפה, עניבה ונעלי צבא. אפשר ממש לשמוע את הדודה הליברלית שלי מכפר סבא אומרת בתמיהה: "הוא כמו שמאלני, אבל ימני".

אבל את חוש ההומור המצטיין ביותר המשיך להפגין השמאל עם קמפיין החי והצומח בחופי ישראל של "הירוקים":"טרופית ים תיכונית" (טרופית שקועה בחול), "שקית נודדת" (שקית נסחפת במים) "פילטר החופים" (הבנתם את הרעיון), "חיתול ים" "קרטיבית לימונית" ואפילו "קונדום מצויץ". אולי הייתי מצביעה להם, אם מח"ל לא היו מזכירים לי שפעם שלי הצביעה חד"ש. זה ממש עזר לי להחליט. ואז התשדיר המצחיק ביותר הוא כמובן זה של "עלה ירוק". סטלה על ז'בוטינסקי, באמת? סחי טפט.

ואם כבר מחפשים מצטיינים, פרס הג'ינגל הקליט ביותר הולך ל"עוצמה לישראל" בשירם "ביטחון, נחישות, נאמנות וא(ה)בה, נץ בקלפי זה הפתק שלך... נץ בקלפי!", זה דבילי ומגוחך כל כך שאתה חייב להאמין שמודעות עצמית לאבסורד היתה מעורבת בתהליך. בניגוד לתשדירים של שאול מופז. כאן דרושה הפוגה קלה. הפסקה מתודית, אם תרצו.

הרעה החולה של החברה הישראלית, השוביניזם, הרימה את ראשה בתשדירי הבחירות. לין צמח, הנערה המתפשטת של "כלכלה" היא רק מקרה הקצה הקיצוני. לא פעם, בשלל מפלגות, צצה נערה צעירה חביבה וטובת מראה שהסבירה מה קורה. אצל "נץ" היא אפילו הגדילה לעשות ועמדה ברחובות דרום העיר דוממת כשמסביבה נעים מהגרים משל היתה אלאניס מוריסט. אבל כאמור זהו רק הסינדרום.

המחלה עצמה טמונה גם היא בתשדירים, ליתר דיוק באלה של מופז ובנט.

פרס ה"מופז" לתשדיר שוביניסטי הולך לקדימה בזכות חבורת ראשי הערים וסגני הערים, גברים גברים כולם, שמצביעים לו (כשכבר מגיעה אשה, היא מדברת על חינוך כמובן). כי ככה זה בצמרת השלטון הישראלי יש בעיקר גברים. והגברים האלה מכירים ונקשרים במקום אחד, הצבא כפי שמצהיר ומבהיר התשדיר של נפתלי בנט "'הבית היהודי' ¬ המפלגה הכי קרבית בכנסת!".

סבבה. אז נפגשתם על זחל"ם, למה אתם חייבים להמשיך משם לפוליטיקה? ביטחון, שלטון, הון. זה הסדר הנכון.

אגב, המלה שחזרה על עצמה פעמים רבות מספור בכל התשדירים באשר הם היתה שוויון. שלא במקרה. חלק מהמפלגות טענו שהן ניסו לקדם אותו במו ידיהן, אחרות ביכו את העדרו, רבות הבטיחו שהוא ממש בדרך. אבל אף אחת מהן לא טענה שהוא כאן עכשיו.

הוא לא בא. אפילו לא מטלפן.

ועכשיו די, תעבירו את השלט, או ש"גוסיפ גירל" תוציא אותי מזה או שאיאלץ לקום מהספה ולהתמודד עם "שומרי הסף".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו