הדיקטטורה של הפנאי

יומרתה של התוכנית "מועדון המבקרים" היא לעסוק בתרבות ופנאי. הדיון מתפרש על שלל נושאים, והפנאי קשור יותר לגישה של הפאנל אליהם

מיה סלע
מיה סלע
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מיה סלע
מיה סלע

מתחקיר לא מורכב שהותר לפרסום עולה כי יומרתה של התוכנית "מועדון המבקרים" היא "לדון ולדרג את כל מה שמרכיב את חיינו: אקטואליה, תרבות, חברה, פנאי ומה שביניהם". חשוב לדעת כי כל מיני נשים מכווצות ישבן (מבקרות טלוויזיה) עלולות לטעון נגדה שהיא לא תוכנית תרבות ראויה. המלה פנאי יכולה להציל כל מבצע סודי מביקורת והשימוש בה מומלץ לאנשי השירות החשאי. הדיון מתפרש על שלל נושאים, והפנאי קשור יותר לגישה של הפאנל אליהם. הפאנל נטול מנחה: לינוי בר גפן, ג'ודי ניר מוזס שלום, רן שריג, לוסי אהריש ואורח בשם עידן רול. מבחינתי את התוכנית היו יכולים להנחות רק ארבעת המופלאים: ג'ודי, ניר, מוזס ושלום, אבל המנחים השותפים של ג'ודי דווקא מוצלחים.

אתמול נסקרו שלושה נושאים פלוס אחד חינם. בתחילה דיברו על יום האהבה, וג'ודי הסבירה כמה דברים על אפלטון (אין על חוש ההומור של עורך התוכנית גיל ריבה). תשובת ג'ודי לאפלטון היתה שאהבה זו התרופה האפקטיבית ביותר לכל דבר. אהריש דנה בנושא מזווית הרווקה "תמצאי לך מישהו שיאהב אותך ויכבד אותך בכל הימים, לא רק בחג האהבה"; רן שריג, שנראה לא מרוצה, אמר שזו דיקטטורה של האהבה "והיא נשלטת על ידיכן". שריג האשים נשים במשהו ונראה די כועס.

שיעור החברה הסתיים, והפאנל עבר לדון בעוד בילוי ופנאי: סרט קולנוע והצגת תיאטרון. על הסרט "כוננות עם שחר" נאמרו דברים חמורים. ג'ודי, שיתרונה בכך שאינה מתאמצת, סיפרה שיצאה מהסרט האלים באמצע: "בדאנג'ן העינויים לא פחות יצירתיים", אמרה בהתייחסה למועדון סאדו מאזו תל אביבי.

ג'ודי שלום ניר מוזס. "ברור שאפשר לענות"

לינוי בר גפן דווקא נשארה עד סוף הסרט, אבל "פעם ראשונה שהיו קטעים שבהם עודדתי את בן לאדן". לוסי אהריש, ערבייה שאנחנו מוכנים לאהוב (אבל שתבוא לבד בלי העם שלה), אמרה "כמוסלמית, היה לי קשה לדעת שזה מה שהעם שלי עשה בשם הדת, ומצד שני הסרט נותן חותמת כשרות לשנאת האיסלאם", מי כתב לה את זה? ג'ודי הוסיפה שהיא בעד לענות: "זה ברור שאפשר לענות". אחר כך דיברו על ההצגה "גזע" בתיאטרון חיפה ועל מסעדה בראשון לציון. כל אייטם קיבל ציון מאחד עד חמש, ולצדו ציון מילולי למתקשים: שלאגר, אפשר ולא חובה.

בהתאם לדירוג שמציעים חברי הפאנל, אומר שג'ודי היא שלאגר, שקטעי הקישור הנכתבים לפאנליסטים נעים בין אחד לחמש, ושאולי בכל זאת כדאי שמישהו ינחה את כל זה, כי דמוקרטיה זה ברדק ואולי מתחת למעטה הדמוקרטיה של התוכנית כדאי שיהיה גוף נסתר, סודי, שישליט את מרותו בעת שהוא שותה את המרטיני שלו מנוער, לא מעורבב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ