בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשאת אומרת דא למה את מתכוונת?

הגרסה הרוסית של "רמזור" זהה כמעט לתאום העברי שלה, להוציא הבדלים תרבותיים ולאומיים. דווקא את מוצאה של הזונה הקפידו להשאיר

32תגובות

פאשה הוא גבר צעיר שחי עם בת זוגו אולסיה ועם הכלבה ג'ולי. פאשה אוהב את אולסיה אבל במסגרת החיים המשותפים הוא מגלה גם כמה דברים שהוא פחות אוהב. למשל, הכלבה ג'ולי. פאשה לומד לאט לאט את גבולות המותר והאסור במערכת יחסים זוגית מחייבת. למזלו של פאשה יש לו שני חברים טובים - אדיק וסבה. אדיק, רווק הולל, מייצג עבור פאשה את החיים היפים והמרגשים שיכלו להיות לו אם היה נשאר רווק. סבה, שחי חיי גיהנום עם אשתו המשפיטה טומה, הוא תמרור אזהרה מעציב. אם העלילה עד כה נשמעת לעוסה ומדכאת זה בגלל שפאשה, סבה ואדיק הם המקבילות הרוסיות לאמיר (אדיר מילר), איצקו (ליאור כלפון) וחפר (נירו לוי) בגרסה הרוסית של "רמזור" שמשודרת בישראל פלוס (ערוץ 9).

הפרק ששודר אתמול (שני) כמעט זהה לתאום העברי שלו. הדיאלוגים תורגמו כמעט מלה במלה ורוב זוויות הצילום והוראות הבימוי נלקחו ישירות מהגרסה הישראלית. האדפטציה הרוסית נותנת מעט מאוד מקום לרוח סובייטית ובהיעדר מרווח תמרון תרבותי, ההבדלים בין שתי הסדרות נמצאים בפרטים הזעירים - שמות הדמויות ובדיחות לאומיות ספציפיות. למשל, כשסבה מנסה להימנע משפיכה מוקדמת, הוא מפנטז על קטעי ארכיון של ברז'נייב נפגש עם הונקר. אצל איצקו, באותה סיטואציה בדיוק, זו היתה גולדה מאיר; כשאותו איצקו ניסה לאלתר ערב רומנטי לאשתו, הוא הדליק נרות נשמה ונרות חנוכה. סבה, לעומת זאת, מנסה לפתות אותה עם נרות כנסייה.

צפו בפרק מהסדרה

יותר משמעניין לחפש את ההבדלים כמו בשעשועון בעיתוני ילדים, מעניין למצוא נקודות דמיון מפתיעות. יש, למשל, שמות שבכלל לא עברו שינוי. לדוגמה, הזונה טניה ששכבה עם חפר בגרסה הישראלית נשארה טניה גם כשהיא שכבה עם אדיק בגרסה הרוסית. לטניה יש חברה שעובדת איתה באותו מועדון. מדהים ודוחה לראות שבסדרה העברית, לקולגה יש שם יותר רוסי מאשר בסדרה הרוסית. פה, התסריטאים אדיר מילר ורן שריג קראו לה סווטה. בעיבוד הרוסי נתנו לה שם קצת פחות סטריאוטיפי וקראו לה סוזנה. אולי שם לא שמעו על זה שזונות אמורות להיות רוסיות. אבל יום אחד הגויים ילמדו.

בסופו של דבר, עם חפר או עם סבה גיסנו, רמזור הישראלית ורמזור הרוסית הן סדרה אחת עם ערכים אוניברסליים של שנאת נשים וקומדיה בינונית. גם שם וגם כאן הבדיחות תפלות והנשים שטניות. הגברים הם חבר'ה טובים שבסך הכל מנסים להסתדר מול האויב ובתחבולות להשיג לעצמם שלוות נפש. לנשים של רמזור יש שתי פונקציות אפשריות - או שהן מסרסות את הגבר (טומה/לילך) או שהן מספקות לו זיקפה (טניה/טניה). אלו קווי היסוד של הסדרה. את כל השאר אפשר לפתור עם מתורגמן דיגיטלי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו