בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נורת האזהרה של בית ספר למוסיקה

"בית ספר למוסיקה", ערוץ 2, 21:00

73תגובות

בקדמת השידור, על הבמה, עומדים ילדים קטנים עם גרונות גדולים – הם הכוכבים של התוכנית, הכל נע סביבם. אתמול, למשל, ראינו את זואי דגן, גונבת הצגות מקצועית, שרה את “החול יזכור”. את הבכי בחלונות של השכנים שמעתי כמו שאני שומע שאגות במשחק של מכבי. זואי הפכה מילדה מצחיקולה ששרה “ונצואלה” ועושה פרצופים, לעלמה מרגשת ששרה על “הנעורים שבאו פתע אל קיצם”. המהלך הזה תואר ב”בית ספר למוסיקה” – בעיקר בפרומואים – כמהפך תודעתי בסדר גודל של רבין שפנה לאוסלו. כאילו זואי היא לא ילדה בת תשע, כאילו ה”מצחיקוליות” שלה נטועה בתרבות העברית מאז קום המדינה. כאילו היא לא נכנסה לחיים שלנו לפני פחות מחודש. בסוף התוכנית אתמול היא קיבלה פרס על המהלך הרגשי שעשתה – כמו שחקן חתיך ופוחז שמקבל אוסקר כי הצליח לגלם דמות עמוקה ומכוערת – ועלתה לשיר יחד עם מתי כספי את שיר הסיום.

מול הילדים יושבת השכבה הבאה - המורים. ארבעת המורים הם זמרים מצליחים ואהובים שמשפיעים - אם מחברים אותם יחד - על המוסיקה הישראלית כבר חמישים שנה. חלקם מבצעים אדירים, חלקם כתבו וביצעו שירים שייזכרו הרבה אחריהם. מלבד קרן פלס, למורים אין בעיה לשים את עצמם בצד ולתת לילדים את הבמה. אין לי מושג אם יש או אין מלחמות אגו מאחורי הקלעים אבל לפחות על המסך, יהורם גאון, משה פרץ ומתי כספי מרגישים מספיק נוח ובטוח בשביל לשבת בנחת ולתת לילדים את היום שלהם מול הזרקורים. ומאחור יושב הקהל.

ביציעים של בית ספר למוסיקה יושבים אנשים מתעשיית המוסיקה – מבקרים, שדרני רדיו וזמרים. במידה רבה המועצה היא השכבה המעניינת ביותר בבית ספר למוסיקה דווקא בגלל הפונקציה השולית שהיא ממלאת. לא בהרבה תוכניות יושבים בקהל מיקי שביב, דפנה ארמוני, שולה חן וצמד רעים. אבל הם, ועוד רבים אחרים, נוכחים שם כניצבים יקרים, מוזיאון שעווה של הזמר העברי. לא ברור איך הם מרגישים, לראות את הילדים שאולי יהיו השלאגרים של המאה ה-21 מסונוורים מהפרוז’קטורים; ואת הגב של כספי, גאון, פלס ופרץ. מה שכן, ברור שאהבת הבמה לא עזבה אותם. מדי פעם המצלמה עוברת אליהם. אפשר לראות זמרת עבר מתרגשת ומוחה דמעה; אפשר לראות זמר ידוע רוקד קצת בתוך הכיסא; אפשר לתפוס זמרת אחת מחבקת את חברתה. הם בטח יודעים שככל שיגיבו יותר, יביעו מחוות גדולות ויבלטו, יש סיכוי גבוה יותר שהם ייקלטו בעין של הבמאי והמצלמה תיתן להם כמה שניות של נחת. קרן פלס ומשה פרץ הם הפיתיון שמושך את הילדים ומראה להם כמה כסף והשפעה עולם הזוהר הזה יכול להציע. הקהל, במידה רבה, הוא נורת אזהרה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו