עינת שרוף מפרגנת, מחמיאה. חברה של כולם

“שרים בלבן עם עינת שרוף”, ערוץ 10, שלישי, 18:50

מורן שריר
מורן שריר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מורן שריר
מורן שריר

עינת שרוף, ברגע שבו נפתחה לה איזו צ’קרה ושחררה גלי אהבה במעלה הסרוטונין, עצרה את השיחה ושיתפה את אחת המסובות במחשבה יפה שעלתה לה: “את יודעת ממה אני שמחה על השולחן הזה? שיש בו אנשים דתיים וחילוניים ומושבניקים ועירוניים ומעיירת פיתוח. יש פה בעצם את כל כור ההיתוך של מדינת ישראל וכולנו בסופו של דבר מרגישים טוב אחד עם השני, וזה כיף”.

האמת ש”שרים בלבן עם עינת שרוף” נראה כמו אירוע כיפי: קובי אפללו שר; שימי אטיאס עושה קסמים; דן שפירא אוכל את הראש; מזכ”ל תנועת המושבים מאיר צור פורש על השולחן פירות מכל טוב הארץ; יקבי ברקן מספקים אלכוהול (“תודה ליקבי ברקן”); רולדין מביאים פחמימות (“תודה לרולדין”); ו”זר פור יו” מעצבים סידורי פרחים מהממים (“תודה לשלומי מזר פור יו”).

אבל מי שאחראית על הכיף האמיתי היא עינת שרוף. שרוף היא מארחת למופת - מפרגנת, מחמיאה, חברה של כולם, מרימה את האולפן עם שירה בציבור ודואגת שכולם ירגישו בנוח. וזה כיף. שרוף אמנם מתפרנסת מזמרה אבל היא לא זמרת – היא עושה שמח.

עינת שרוף בפעולה. מפרגנת, מחמיאה, חברה של כולם

זה המקצוע שלה, בזה היא הכי טובה ובזכות זה היא התפרסמה. זו גם הסיבה שהביאו אותה בערב שבועות לערוץ 10 - כדי לעשות שמח. אלא ששרוף שואפת רחוק יותר – קצת שמח ו”מלאו אסמינו בר” לא מספיקים לה, היא רוצה גם לרתך את עם ישראל המפולג ליחידה אחת שמחה ואוהבת. אז על השולחן, בין הקרואסונים של “תודה לרולדין” לבין סידורי הפרחים של שלומי מזר פור יו, היא יצרה כור היתוך קטן ומבעבע, כזה שבו עירוניים ומושבניקים יוכלו לשכשך כמו גבינה בפונדו ולצאת אחרי שעה כעיסה אחידה, טעימה ושמנמנה. וזה כיף.

עינת שרוף עמדה מול כור ההיתוך שיצרה ונראתה מופתעת מהיכולות האלכימאיות שלה. כאילו היא הסתכלה סביבה ופתאום שמה לב שהיא מוקפת מושבניקים, עירוניים ואחד מעיירת פיתוח. כאילו זה חדש לה, כאילו לא היא הזמינה אותם. שרוף שמה לב פתאום שטוב להם ביחד – הם נהנים, הם מסכימים, הם שרים במקהלה.

כן, ככה זה כשמזמינים אורחים, מסכימים עם כל מה שהם אומרים, מלטפים להם את האגו, קוראים להם “חבר שלי”, נותנים להם לשיר ולמחוא כף יחד, מקדמים את ההופעה הבאה שלהם, מאכילים אותם גבינות ולחמים, משקים אותם ביין ומאביסים אותם בפירות מתוקים. התוצאה היא כיף ואין לזה קשר לכור היתוך או לישראליות. למה צריך לטעון כל סיטואציה במליצות לאומיות? למה צריך להפוך הכל לפרסומת לקוטג’? זה בסך הכל כיף אנושי בסיסי. עינת שרוף אמורה לדעת, זה המקצוע שלה.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ