שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הטאו הבעייתי של בובספוג: סדרה גאונית כמו טווין פיקס, סיינפלד והסופרנוס

אנחנו המבוגרים אוהבים את בובספוג מאותה סיבה שאהבנו את אביו הרוחני, פו הדב. אבל הסדרה המצוירת הגאונית מכילה בתוכה מסרים קפיליסטיים שבטוח יגדלו דור של אזרחים ממושמעים

רוגל אלפר
רוגל אלפר
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
רוגל אלפר
רוגל אלפר

בובספוג, 08:19, 16:05, 16:53, ניקולודיאון

אם יש לכם ילדים מתחת לגיל 30 כנראה שראיתם בשנים האחרונות הרבה מאוד פרקים של "בובספוג". זו סדרת הילדים המשובחת של העשור האחרון, ובכלל אחת מהסדרות הגאוניות שנוצרו בתולדות הטלוויזיה. "הסמויה", "הסופרנוס", "סיינפלד", "טווין פיקס" – "בובספוג" ממוקמת בשכונה הזו. אין לנו כאן מקום למבוא, והפסקאות הבאות מיועדות להורים שהמשיכו לצפות גם אחרי שילדם נרדם, כי הרי ברור שזה לא רק מצחיק ומבדר:

מה הפילוסופיה של בובספוג? הוא ממשיך דרכו של פו הדב. כמוהו, הוא צהוב וטאואיסט. נעדר כל יוהרה או מורכבות. פשוט באופיו, ילדותי וספונטני, ושואב הנאה אדירה מחיי היומיום שלו, כפי שהם. ההרמוניה שבה הוא חי מסבה לו אושר. חברו פטריק הוא ממשיך דרכו של חזרזיר. ורוד, ומודע למגבלותיו. כסילותו של פטריק לא מעיבה על הנאתו מהחיים. לעתים, בשביל הכיף, הוא מתחזה במשחק תפקידים, מתחפש. אבל אין הוא נכסף לגורל אחר. טוב לו בתור מה שהוא: שמן, טיפש, גרגרן ובטלן.

סקווידוויד הוא כמובן ההיפך הגמור מבובספוג, ומקבילו ביער אשדאון הוא ינשוף: יומרני, מתאווה לתהילה, אנוכי, נרקיסיסט, ומתאמן ללא לאות על הקלרינט ועושה כושר למען שיפור והאדרת עצמו. כתוצאה, אין לו שום הנאה מהיומיום הפשוט, והוא עגמומי ומריר כאיה החמור.

אנחנו המבוגרים אוהבים את בובספוג בדיוק מאותה סיבה שאהבנו את פו: יש לו מפתח לאושר שאבד לנו, צורת חיים מאוד לא מערבית, אנטי-קפיטליסטית, לא הישגית. הוא יודע פשוט להיות.

אבל: הקפיטליסט הוא מר קראב, תאב הבצע, שחמדנותו לכסף היא המניע העיקרי בחייו. "הסרטן הפריך" היא כמו "מקדונלדס". יש לה נוסחה סודית כמו "קוקה קולה". בובספוג מטגן קציצות במטבח. הוא כוח עבודה עשוק. "הסרטן הפריך" ועוד איך תחרותית והישגית. שואפת למונופול. בובספוג מחרף נפשו למענה, במלחמה האינסופית נגד פלנקטון הקנאי, ללא תגמול כספי. הוא לא צריך. כי הוא מאוהב בעבודה שלו. הזדהותו עם השיטה שמנצלת אותו מוחלטת.

בינתיים, בקופה, סקווידוויד החמוץ חולם על עתיד טוב יותר. זה מוצג כחסר סיכוי, פתטי. ברגע שטאואיסט כבובספוג משובץ בתוך עולם קפיטליסטי הוא יהיה פועל פשוט ומאושר. זה גם מה שהיה קורה לפו. והסדרה מציגה את הצמיתות השמחה בחלקה הזו כחלופה עדיפה על פני האומללות של סקווידוויד. צופי בובספוג יגדלו להיות אזרחים שיודעים את מקומם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ