ג'מאל זחאלקה הראה מי צוחק אחרון

ניסיונות הפוליטיקאים להיכנס ללבבות לפני הבחירות עוברים, לעתים קרובות, בהומור. אבל כיוון שהומור לרוב בא יחד עם אינטליגנציה, הניסיונות של רובם להצחיק נועדו לכישלון. עד שהגיע זחאלקה

שני ליטמן
שני ליטמן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שני ליטמן
שני ליטמן

 גב האומה, ערוץ 10, 21:00

השבועות שלפני הבחירות הם הרגע שבו היחס בין רצונם של הפוליטיקאים להופיע ולהשמיע שקרים כלשהם ומנטרות מניפולטיביות, לבין הרצון של הציבור לראות ולשמוע את הקשקושים שלהם שמופרכותם גבוהה מאי פעם, הוא כל כך הפוך, שהדיאגרמה שתתאר את זה יכולה לחפור בור שיגיע תוך שניות לסלע קיומנו. מכיוון שהם יודעים את זה, לא נותר להם אלא להיעזר במה שעמית סגל כינה בערוץ 2 "ניסיון לעורר חום אנושי בלב הציבור" – כלומר הומור. אבל כיוון שהומור בדרך כלל בא יחד עם אינטליגנציה, הניסיונות של רובם להצחיק נועדו לכישלון והם כיפיים כמו ביקור בביטוח לאומי.

ואכן, לא במקרה מתייצבים הפוליטיקאים בזמנים כמו אלה בתוכניות הסאטירה ומוכנים לומר כל מה שהתסריטאי השנון התורן שם בפיהם. בדרך כלל, זה לא יוצא מצחיק. בדיחות יכולות להיות ספונטניות לגמרי, או מתוסרטות ומבוימות. האמצע לא עובד. ולכן ההופעות של הפוליטיקאים בתוכנית "מצב האומה" בערוץ 2 זכרה לברכה, שקמה לתחייה בתור "גב האומה" בערוץ 10, בדרך כלל נראו כמו תאונת דרכים.

זחאלקה בגב האומה

אבל אתמול, לשם שינוי, היה פוליטיקאי אחד שהצליח לפצח את הנוסחה. אולי כי באמת יש לו חוש הומור משלו, אולי כי אין לו מה להפסיד. ואולי כי הוא יודע שכזאת כמות של זמן מסך הוא בחיים לא יקבל בשום תוכנית אקטואליה. היה שווה לצלוח את הפיליטון הבלתי־נגמר על המפכ"ל דנינו, את הדאחקה על איפה היו הפוליטיקאים של ימינו במלחמת העצמאות ואת המערכון המוזר עם עדי הימלבלוי שחבל כרוך סביב צווארה, בשביל להגיע לראיון המצוין עם ג'מאל זחאלקה, יו"ר בל"ד.

לזחאלקה באמת אין מה להפסיד. העובדה שהעלאת אחוז החסימה דחקה את המפלגות הערביות להתאחד עשתה להם טובה גדולה, כי היא הפכה אותם לכוח משמעותי בפוליטיקה הישראלית. וזחאלקה זכר להודות לליברמן. הוא גם לא צריך להתבוסס במשחק הכיסאות המטופש, לא צריך לדרוש שום תיק ולא להתחייב עם מי יישב או לא ישב בממשלה. הוא מחוץ למשחק. כמו הליצן של המלך, זה שיכול להגיד הכל כי ממילא אף אחד לא סופר אותו ולכן גם ראשו לא ייערף. חברי הפאנל עשו לו כבוד, יחסית, אם כי הבדיחות שלהם היו צפויות ואוטומטיות – שוב גראדים, שוב עזמי בשארה, שוב איזו חיה שוחטים מתי. הם אמנם נמנעו מנושא אחד – חנין זועבי – אבל הביקור המצמרר שלה באותה תוכנית לפני הבחירות הקודמות, שהיה הרבה פחות ידידותי, ריחף מעל.

זחאלקה לא התבדח הרבה. הוא בעיקר ניצל את הבמה כדי להגיד את הדברים שהוא ומפלגתו מאמינים בהם. הוא כן שיגר מסר דק כשאמר, הדברים הכי מצחיקים שאתם אומרים אלה הדברים שאתם אומרים ברצינות. אז אני נופל מהכיסא. הפחד בעיניהם של הבדרנים היהודים שמולו הבהיר שהם יודעים שהוא זה שיצחק אחרון.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ