רוגל אלפר
רוגל אלפר
רוגל אלפר
רוגל אלפר

בחירות אישיות, 18:50, ערוץ 2

המחדל הגדול של התקשורת במערכת הבחירות הוא יאיר לפיד. כל תחקיר מדוקדק שבודק את הנתונים שלפיד מתרברב בהם, חושף כי תעמולתו מפיצה גוזמאות ועיוותים על מעשיו בממשלה. וזה מצליח לו. ברור שיריביו מתוסכלים. מן הסתם רותח דמם לנוכח אחיזת העיניים הזו. פוליטיקאי שרלטן וכריזמטי מספר סיפורים המוחקים את חרפת אוזלת ידו, והמנדטים נערמים בעמודתו. בזפזופ אקראי אתמול התחוור שבעקבות הישגי לפיד במכירת תרמית, הוא כעת הפוליטיקאי הכי בולט במערכה.

בריאיון בערוץ הכנסת לא חדלה גילה גמליאל מהליכוד לתקוף אותו, במאמץ להדביק לו את כישלונות הממשלה בתחומים החברתיים והכלכליים, שמהם התנער בקלילות. בערך בו בזמן התראיין לפיד ב"עושים סדר" עם בן כספית בערוץ 2. הוא חזר על הטענה שחסך לציבור מאות מיליוני שקלים בהקטנת הממשלה. כספית לא תיקן אותו. הוא היה עסוק מדי בלהחמיא לו על הקמפיין. זמן קצר לאחר מכן התראיין כחלון ב"שש עם", ונשמע חסר אונים ממש, קולו שנוק כשנלחם להשחיל עוד משפט אחרון, שבו ממש התחנן שהציבור ישים לב שלפיד מוכר מצג שווא בעניין מעלליו בצמצום משבר הדיור. ובתשדירי הבחירות — המחנה הציוני והבית היהודי הסתערו על מאחז העיניים.

כשקמפיין מוחק מציאות — זו סכנה לשפיות הציבורית. אבל כתבת ביקורת התקשורת שסגרה את "בחירות אישיות", תוכנית הבחירות המרכזית של "קשת", איתרה סכנה גדולה עוד יותר. "בחודשים לפני בחירות 2013 הרבה 'הארץ' לפרסם אייטמים נגד לפיד", קבע המנחה דרור גלוברמן. נשמע כמו התנכלות במזיד, שמניעיה לא ענייניים ושיקוליה לא מקצועיים, ושנועדה לשרת אינטרסים זרים וסמויים. במה מדובר? ובכן: "עדויות שעישן סמים קלים בצעירותו, סקירה של טעויות עובדתיות בדבריו, ודיווח על התקבלותו ללימודי דוקטורט מבלי שעשה תואר ראשון".

גלוברמן משום מה לא טרח לציין שלפיד שיקר כשטען שלא עישן סמים בעבר. האם לחשוף שקר של פוליטיקאי נקרא "לפרסם אייטם נגדו"? ומה בדבר סקירת טעויות עובדתיות בדבריו? האם זו לא עיתונות נחוצה וחובה ציבורית?

"גם במערכת הבחירות הנוכחית הסיקור של הארץ נוטה לרעתו של לפיד", המשיך גלוברמן. הוא מנה 463 פרסומים: "327 נייטרלים, 120 שליליים, 16 חיוביים". המסקנה היחידה שנובעת מהנתונים היא שרוב הפרסומים ענייניים, ושל"הארץ" יש ויכוח עם החזון והרקורד הביצועי של לפיד. המסקנה של גלוברמן: "לא רק ב'ידיעות' וב'ישראל היום' יש סיקור מובלט לפוליטיקאים שהעיתון לא אוהב". אבל גלוברמן לא הציג בדל ראיה ש"הארץ" "לא אוהב" את לפיד, או שגיבש כלפיו מדיניות מערכתית המבוססת על סלידה אינטרסנטית ונקמנית. מה שגלוברמן לא אוהב זו חשיבה ביקורתית. ובעיתונות הרקובה שהוא מייצר, לפיד משגשג.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ