רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט
רוית הכט

אולפן שישי, 20:00, ערוץ 2; יומן, 20:00, ערוץ 1

גיא פלג פרסם בשבוע שעבר כי היועמ"ש, יהודה וינשטיין, הולך לסגור את תיק החקירה נגד גבי אשכנזי, ומהדורות החדשות הפכו לחשמליות של תשוקה. יואב גלנט הופיע באולפן שישי בראיון תמוה בחריפותו בו האשים את אשכנזי בבגידה בחיילים, במרד במדינה ובאופן כללי בהיותו פושע, מה שגרם לרוני דניאל לכנות אותו "איש מסכן". בערוץ 1 דנו קודם בבילוייו הימיים של אותו וינשטיין עם גיבור פרשה אחרת, רונאל פישר, כדי להראות שהיועץ שהולך לסגור את התיק הוא בעייתי (לכאורה כמובן), ואז הגיעה המנה העיקרית: הרפז הקליט את אשכנזי, רשויות החוק לא טיפלו בחומר כראוי, וינשטיין מתעב את ברק, אנשים אחרים הודחו על פחות ממה שאשכנזי עשה (לכאורה, כמובן) וכו'. אני מקווה שתמללתי נכון, כי התקשיתי להישאר מרוכזת, כפי שקורה לי כשאיזה נודניק תופס אותי באוטובוס וכופה עליי שיתוף של דברים שקרו לו, גם אם אני מראה סימני מצוקה.

חמש שנים יושב הצופה הממוצע מול מפלי המלל ומצעד הדמויות המשניות והשלישוניות בסיפור הזה, ולא מבין מה רוצים מהחיים שלו. אני מכירה כמה אנשים אינטליגנטים בעלי תודעה אקטואלית מפותחת, שניסו לעקוב או לכל הפחות להבין את הפרשה הזאת, ונפלו חלל כבר בקריאת הערך בוויקיפדיה. חמש שנים יושב אותו צופה וחושב שאולי משהו לא בסדר אצלו, כי בטלוויזיה עיתונאים בכירים יוצאים מגדרם מרוב התרגשות וזעם, ואילו בו מתחוללת קומה. מקור הפער הזה הוא בהעתקה האמוציונלית של הסיפור מחונטת הגנרלים לתקשורת הבכירה, שהתחלקה לשני מחנות — מחנה אשכנזי מחד וברק־גלנט מאידך — כל אחד בהתאם לטעמו ולסיר הבשר שממנו ניזון. ובשתי זירות אלו ממשיכה ומתקיימת הדרמה, בניתוק מיתר הצופים.

ואם כבר יש משהו שיכול לעניין את הציבור בפרשה זה שבכירי הצבא ומערכת הביטחון — שלעתים גם שולחים את בניו למות — עסוקים עד הצוואר במשחקי כתר וברכלנות אובססיבית כמו ציר דודות משפחתי, שממטבחן החנוק מעשן סיגריות "אירופה", משגרות לרשת המשפחתית ידיעות כוזבות או כוזבות למחצה על מי בוגד, מי מתגרש, מי קיבל כסף מהירושה ולמי לא נשאר.

כמה שינסו לשכנע אותנו שפרשת הרפז־אשכנזי־ברק־גלנט חשובה, שגבי אשכנזי הוא היחיד שיכול להחליף את נתניהו, או שהדרג הצבאי ניסה לבצע פוטש שעשוי היה לערער את הדמוקרטיה הישראלית — חוכמת ההמון תוביל אותו להצביע בשלט וללכת לשירותים בזמן שגיבורי הפרשה, כפי שהוכיח גלנט בהופעתו, יילכו וייטרללו בנבכי פרטיה כמו בן גוריון, שדעתו השתבשה מעסק הביש, זמן רב לאחר שהסיפור הזה כבר לא עניין איש זולת פנחס לבון.

חבר'ה, עשו טובה, קחו את האגו שלכם ולכו לריב בצד, בזמנכם הפנוי. שחררו אותנו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ