בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שי חי ואינתיפאדת האמנות

מהעבר האחד ניצבים הטוענים לדיכוי תרבותי ארוך שנים ומיוצגים במצח נחושה על ידי מירי רגב, מולם - אלה החוששים מנחת זרועם. נראה שלאחרונה מקבלת האמנות תפקיד חדש בחיינו

40תגובות

האח הגדול ומהדורות החדשות, ערוץ 2 ו-10

כבר מזמן לא תפסה האמנות מקום חשוב כל כך באקטואליה הישראלית, כמו השבוע. החל מוועידת ישראל לתרבות והופעת האימים של מירי רגב, ועד המתמודד שי חי מבית האח הגדול, שהרס בבעיטה "מיצב אמנותי" של המתמודדת אור, וכמו הכדורגלן רוי קין בשעתו, לא חיכה שיוציאו לו כרטיס אדום אלא הבין לאן זה הולך ופרש ביוזמתו מבית האח. ערוץ 2 הקדיש כמה תוכניות מיוחדות לאירוע הדרמטי, ובסדרת פרומואים שהסתיימה בשידור מיוחד בשישי בערב, הבטיחו המנחים ארז טל וקורין גדעון, שנראו כמו כתבי שטחים שהוזעקו באמצע הלילה לסקר פיגוע ולכן לא ממש הספיקו להתאפר, שבשבת ימסרו עוד פרטים על פרשת המיצב ההרוס והעזיבה הדרמטית.

המתמודת אור סיונוב, אמנות כסוג חדש של אינתיפאדה

נראה שלעומת המעמד הרגיל והלכאורה מרגיע שלה כתחום שמאפשר פריקה, עיבוד וביטוי של תחושות בצורה יצירתית ולא אלימה, וכאמצעי תקשורת מתוחכם בין בני אדם, הצטרפה האמנות במובנה הרחב לסוג חדש של אינתיפאדה שמתממש לנגד עינינו. אין זו ההתקוממות האלימה של הפלסטינים נגד הכיבוש, אלא אינתיפאדה דו־צדדית של אלה הטוענים כי כבר שנים הם מדוכאים תרבותית ומיוצגים במצח נחושה על ידי מירי רגב — מול אלה החוששים מנחת זרועם של המדוכאים לשעבר, שעכשיו תפסו את עמדות הכוח. העיתונאי בני ציפר, למשל, חצה את הקווים: הוא התחיל כסמל התרבות הגבוהה, וסיים כ"זה שתמך באייל גולן ולכן הועף מעיתון הארץ", כפי שהסביר תושב בית שאן לחבריו, בכתבה של פז שוורץ בחדשות שישי בערוץ עשר. הדיונים על הקשר שבין מוסר לאמנות ועל הקשר בין עיתונות וחופש ביטוי, התפוגגו אל תוך מאבק הזהויות המסלים.

שי חי הוא מקרה מעניין במיוחד. הוא אמנם סומן על ידי המתמודדת אור, יריבתו הגדולה, כמקביל הטלוויזיוני לנתניהו (או במילותיה שלה, "הישרדותי, לא מונע מערכים, לא מאידיאולוגיה, לא מאמת"). מצד שני, הוא הודיע יותר מפעם אחת שהוא אלרגי למוסיקה מזרחית והתעקש גם להפגין בוז עמוק למסורת היהודית, מה שעלול לפגוע במצביעיו הפוטנציאליים. עכשיו לאחר שפרש מהתוכנית, מעניין לאיזה מחנה יוליכו אותו רגליו המקועקעות. האם יחובק על ידי מירי רגב בשל יחסו ל"מיצב האמנותי" והעובדה שאמר בתוכנית כל מה שעבר לו בראש? או שאולי הוא דווקא סימן עצמו כאליטה אשכנזית רקובה? יש להניח שעד מחרתיים כל תומכיו ושונאיו לא יזכרו שהוא קיים.

ואי אפשר שלא להזכיר את התמונה הסימבולית של השבוע, שיותר מכל מזקקת את תפקידה החדש של האמנות בחיינו — הלא היא הרגע שבו אדם שביקש להילחם בטרוריסט שדקר עוברים ושבים בסכין, היכה אותו בחוזקה בגיטרה שלו. בשעת מצוקה, אפילו למוזות אסור לשתוק כשהתותחים רועמים. כרגע המוזות נדרשות לחבוט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו