בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מותר ללעוג ליוני נתניהו

חבל שאסף הראל התנצל על המערכון "יוני מת". הזיכרון של יוני נתניהו הוא מכשיר פוליטי, תעמולתי ואידיאולוגי. נמאס מפולחן האישיות הצורמני המתנהל סביבו ונמאס משיעבוד התודעה הקולקטיבית לקדושתו

374תגובות

"לילה טוב" עם אסף הראל, חצות, ערוץ 10

זה זמן רב שזיכרון חללי צה"ל משמש להפצת המסר שטוב למות בעד ארצנו. ולכן מותר לעשות סאטירה על זיכרון חללי צה"ל. ובכלל, מותר לתוכנית סאטירה לפגוע ברגשות הצופים, מבלי שתבקש מהם סליחה. חבל שבדברי הפתיחה שלשום התנצל אסף הראל ("אם מישהו נפגע") על מערכון על "יוני מת". חבל שטען שמטרתו היתה אך ורק סאטירה על ביבי. אמנם, חלק מהמערכון הופנה כלפי ביבי — נסיעתו הבזבזנית לאפריקה, הטקס לציון מבצע אנטבה, והשימוש הציני שהוא עושה בזיכרון אחיו לקידום הקריירה שלו. אבל צודקים כל הנפגעים והמתלוננים: חלק מהמערכון בפירוש הופנה ללעג על מותו של יוני נתניהו בקרב. הקריאות "יוני מת" — מושרות בנימה דבילית ועולצת, למנגינה פומפוזית שאין בה שמץ צער רב ויגון קודר, כשהן בוקעות על רקע מראות אנשים מחופשים לחיית טרף גמלונית שמרקדת בטקס פגאני בכפר בג'ונגל האפריקאי — עמדו גם בפני עצמן, בלי קשר לביבי. ובהחלט לעגו לזכרו של יוני נתניהו.

וזה בסדר גמור. שכן הזיכרון של יוני נתניהו הוא מכשיר פוליטי, תעמולתי ואידיאולוגי רב־עוצמה, ושייך לכלל הציבור. הזיכרון של יוני נתניהו עוצב כדי שיצטייר בפני הציבור כגדול גיבורי מערכות ישראל, באופן לחלוטין לא פרופורציונלי למעשיו. המותג "יוני", היה חלל צה"ל המפורסם ביותר עוד בטרם נבחר אחיו לראשות הממשלה. ודימויו של ביבי נבנה רבות מזיקתו ליוני. משאבים רבים הושקעו בחינוך הציבור להעריץ את יוני נתניהו. המרוויח הבלעדי מכך הוא ביבי. הוא גוזר את הקופון. סביב יוני מתנהל פולחן אישיות צורמני ומעורר סלידה, שמקומו לא יכירנו בדמוקרטיה. פולחן אישיות לאחיו הקדוש והמת של ראש ממשלה תאב שררה, שאין גבול למספר הקדצניות שמותר לו לכהן, הוא דבר הרה אסון בחברה הישראלית, שבה הדמוקרטיה מוחלשת בהתמדה. יוני עצמו מנוע מלהביע את רצונו. אין לדעת כיצד היה מתייחס לשימוש שנעשה בזכרו. מן הסתם יכול היה לסמל ערכים הומניים וצנועים.

מותר ללעוג ליוני נתניהו. כי נמאס לחיות בצל מפעל ההנצחה התוקפני והבלתי פוסק שלו. נמאס לחיות בצל זכרו, ומתוך תחושה שהאומה חייבת לו את קיומה. נמאס משעבוד התודעה הקולקטיבית לקדושתו. נמאס משטיפת המוח. יש להתקומם נגדה. הקריאות העולצות "יוני מת" אומרות שמותו איננו קדוש ואיננו אירוע מכונן בתולדות המדינה. טעם רע? בטח. לפעמים אין דרך אחרת להשתחרר מעול הקדושה הכפויה. ללעוג ליוני נתניהו זה כמו לנפץ פסל גדול שהוצב בכיכר העיר, של דמות שמסמלת את השלטון המבצע מהפכה פאשיסטית. מה שמוטל על הכף זה גורל המדינה. צופים נפגעו? שייפגעו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו