"מראה שחורה": סדרה חכמה לאנשים טיפשים

היא אולי זוכה לפופולריות גדולה, אבל "מראה שחורה" חסרת כל תחכום, עומק, ועשירה בקלישאות. בעונה החדשה שלה היא ממשיכה להאכיל את הצופים עם כפית, אבל אנחנו לא חייבים לבלוע את זה

טל שפר, עכבר העיר | צילום מסך מתוך היוטיוב של נטפליקס
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מתוך "מראה שחורה"
צילום: צילום מסך מתוך היוטיוב של נטפליקס
טל שפר, עכבר העיר | צילום מסך מתוך היוטיוב של נטפליקס

מלאה בקלישאות. "מראה שחורה"דמיינו עולם שבו האינטראקציה העיקרית בין בני אדם נעשית באמצעות הפלאפון, עולם שבו אנשים לא מרימים את הראש מהמסך, עולם שבו אנשים נמדדים לפי כמות הלייקים שאחרים נותנים להם, ושמאותם הלייקים הם גם שואבים את ההערכה העצמית שלהם. נשמע די דומה לעולם שאנחנו חיים בו כיום, לא? הוסיפו את הקלישאות הקבועות של "דור המסכים הוא דור אבוד", "אין תקווה לאנושות", וקבלו את הקלישאה הגדולה ביותר: העונה השלישית והחדשה של "מראה שחורה".» "גירושים": געגועים לקארי בראדשו» איך פרק הפתיחה של "מחשב מסלול מחדש"?» האכזבה הגדולה של וודי אלן» "מקגיוור" - היה עדיף שישאר באייטיז»"הסקס של מאסטרס" שכחו את הסקסכבר בעונות הקודמות של הסדרה הרגשתי שמשהו מפריע לי, אבל לא בדיוק ידעתי לשים את האצבע על מה בדיוק. הצילום מעולה, השחקנים לא רעים, הנושאים הם כאלה שמצד אחד מזעזעים ומצד שני קל להזדהות איתם, והפופולריות של הסדרה די גדולה. אז מה בכל זאת מפריע לי? לאחר צפייה בעונות הקודמות, אחד החברים הכי טובים שלי הגדיר את זה בצורה מבריקה: "מראה שחורה" היא סדרה חכמה לאנשים טיפשים. אין תחכום, אין סאבטקסט, אין עומק, אין אמירה מעבר לכותרות חלולות של טוקבקיסטים. הכל קלישאתי, רדוד ומגיע לצופה טחון דק דק עם כפית ישר לגרון.גם בעונה החדשה נשמרת המגמה הזאת. בפרק הראשון של העונה (שזמינה לצפייה בנטפליקס)  מוצגת חברה אנושית שבה אנשים נמדדים לפי הדירוג שלהם. איך מדרגים אנשים? בעזרת הפלאפון. מישהו היה נחמד אליך? אתה נותן לו דירוג גבוה. מישהו היה מגעיל אליך? אתה נותן לו דירוג נמוך. הדירוג הוא אמנם וירטואלי, אבל לכולם מושתל מכשיר בעין שמאפשר לראות בזמן אמת את הדירוגים של כולם, וכך נוצר עולם שבו בכל רגע נתון ניתן לדעת מה הדירוג של האנשים שנמצאים לידך. הדירוג קובע את מעמדך החברתי, לאן מותר לך ולאן אסור לך להיכנס, איפה תגור, במה תעבוד וכו', וכמובן יוצר גם קבוצות סגורות של אנשים יפים ונכונים בעלי דירוג גבוה, בעוד האנשים בעלי הדירוג הנמוך נזרקים לשולי החברה. הדירוג דינמי ומשתנה כל הזמן, אבל ממש כמו עניים ועשירים, המובילות החברתית לאנשים בעלי דירוג נמוך שואפת לאפס. הדירוג שולט באנשים עד כדי כך, שהעונש הגדול ביותר שאדם יכול לקבל הוא הורדת הדירוג שלו לדרגה נמוכה במיוחד, שממנה לא יהיה לו סיכוי לחזור ולהיות שוב חלק מהחברה. מכיוון שכולם כל הזמן נמדדים ומדורגים על ידי אחרים, נוצר מצב קבוע של צביעות וחיוכים מזויפים, הכל כדי לא לקבל דירוג נמוך. מישהו מוציא אותך מדעתך בסופר? אתה צריך לשקול פעמיים אם לכעוס עליו או לא, מכיוון שגם הוא וגם שאר האנשים בסופר שעדים לסיטואציה עשויים לדרג אותך נמוך. עולם של צביעות וחיוכים מזויפים. "מראה שחורה"הפרק הראשון מספר את סיפורה של לייסי, בחורה צעירה שכמו כולם מקדישה את כל חייה להעלאת הדירוג שלה. לייסי רוצה לעבור לגור בפרויקט דירות יוקרתי, אבל הדירוג הנוכחי שלה לא מאפשר לה לעשות זאת, והיא מוכנה לעשות הכל כדי לעבור לגור שם. נשמע מעניין, אבל זו הבעיה שלי עם "מראה שחורה". הנושאים שם הם בעלי פוטנציאל עצום, אבל מתפספסים בכל פעם מחדש. במשך שעה שלמה של הפרק הראשון לא דילגו שם על אף קלישאה. החל ב"מאז שהדירוג הפך לדבר החשוב ביותר עבורך אני מרגיש שאני כבר לא מכיר אותך", וכלה ב"מה אכפת לך מה חושבים עלייך, תעשי מה שטוב לך". וזה מביך אפילו יותר ממה שזה נשמע. אם קהל היעד של הסדרה היו ילדים בני 13, אפשר היה לקבל את הרדידות משום שילדים בגיל הזה צריכים מסרים ברורים בלי יותר מדי תחכום. אבל היות ש"מראה שחורה" מכוונת לקהל יעד מבוגר הרבה יותר, יש לתהות האם היוצרים שלה באמת חושבים שאנשים עד כדי כך מטומטמים שהם צריכים שיצעקו להם את המסר ויניחו להם אותו מול הפנים, או שפשוט לא אכפת להם.אנחנו עד כדי כך מטומטמים? "מראה שחורה"קל להגיד עד כמה העולם שלנו מידרדר ועד כמה מכשירים אלקטרוניים משתלטים לנו על החיים, אבל אנחנו לא צריכים את "מראה שחורה" בשביל זה. מספיק לצאת החוצה לרחוב או לשבת עם חברים במסעדה כדי להבין שמשהו פה לא בסדר. אם כבר מקדישים שעה מהחיים בשביל מכשיר אלקטרוני שמספר על כמה מכשירים אחרים שולטים בנו, כדאי שהוא יהיה שווה את זה. במקרה הזה, אפשר לגמרי לוותר.  "מראה שחורה", החל מה-21 באוקטובר בנטפליקס

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ