"סיבה למסיבה": למה הקאמבק הזה מגיע לנו?

רבקה מיכאלי אמנם נשארה חדה ומדויקת, אבל תכנית האירוח שהועלתה מהמרתפים של הערוץ הראשון איבדה את האקטואליות שלה, ולא מספקת שום אמירה משמעותית

סער גמזו, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"סיבה למסיבה"
צילום: דוד וינוקור
סער גמזו, עכבר העיר

עוף מרוט במקום טווס ססגוני. "סיבה למסיבה" (צילום: דוד וינוקור)מה הדיבור עכשיו עם התאגיד והערוץ הראשון? סוגרים? מאחדים? מלטפים? מצליפים? השידור הציבורי בישראל חווה חוסר יציבות שמתחיל להתבטא בלוח השידורים שלו. ברוב הזמן, הערוץ הראשון ממשיך את הנמנום שנפל עליו ביום שהתחיל כאן השידור הציבורי. ההיברנציה הזאת, ממנה הוא מבליח לעתים רחוקות מדי עם הברקות כמו "התסריטאי" או "היהודים באים", מופרעת עכשיו על ידי חוסר הוודאות - שמועות על סגירה או התחדשות בלתי צפויה מגיעות ומשבשות את השגרה הפקידותית. התחדשותו של הדיון סביב העתיד השידור הציבורי גרם למישהו שם להחליט שצריך לפרוש את הנוצות החגיגיות של הערוץ ולנפנף בהן, להראות שנבחרת השורדים של ערוץ 1 עוד לא אמרה את המילה האחרונה. » רבקה מיכאלי בראיון מיוחד» "אכלו לי שתו לי" - פורצת דרך ומטרידה» "לילה טוב עם אסף הראל": רקוויאם לתקשורת » בת חן סבג: "עדיין יש לי פה גדול"» סדרות הרכש שמחכות לכם בעונה הקרובהמהמרתפים של גנזך הערוץ הוצא אחד הפורמטים הכי מוצלחים שלו אי פעם – "סיבה למסיבה". תכנית האירוח, שהייתה התפריט הקבוע בבתים ישראלים מדי שישי לאורך שנים, שזכתה לרייטינג מטורף, שבכוחה היה להפוך אלמונים למגה-סלבס, שלהתארח בה נחשב סמל סטטוס שאינו נופל מהסמל של לארח אותה, שהייתה גדולה יותר ממגיש זה או אחר שלה, חוזרת לארבע הקפות סביב המסלול. נכון, סימני השנים ניכרים על התפאורה וגם על רבקה מיכאלי (שחזרה להנחות את ארבע התכניות), אבל בניגוד לתפאורה, מיכאלי הזדקנה רק מבחוץ. היא עדיין חדה ומדויקת, עדיין בעלת טיימינג קומי ויכולת אלתור יוצאי דופן ועדיין אחת המגישות הכי טובות בשטח. הצרה היא שבמקום שמיכאלי תציג לראווה טווס ססגוני, נתנו לה  להגיש עוף מרוט.ככה זה היה פעם. "סיבה למסיבה", 1990:אחת הסיבות להצלחת התכנית בשנים בהן שודרה הייתה הממד האקטואלי שלה. השיחות עם האורחים נגעו לענייני היום והיו הרחבה מרעננת למהדורת החדשות שקדמה לתכנית. הפעם, כנראה בגלל שהתכניות צולמו כמוצר מדף, הן איבדו כל קשר לאקטואליה. לרשימת כוכבי הערוץ הראשון שהלכו לעולמם והוזכרו במערכון הפתיחה, הצטרף בזמן שבין הצילום לשידור גם שמעון פרס ז"ל. בראיון קצר ולחלוטין לא מנומק, נשיא המדינה לשעבר הרגיש כמו אורח גנרי בפאנל של יום העצמאות. שום שאלה נוקבת לאחד מגדולי המדינאים שלנו באשר למצבנו הנוכחי, באשר לעתיד הצפוי לנו, באשר לתובנות שמעניקות לו שנותיו על המקום שבו אנחנו חיים. אם פרס מייצג את העבר, לדעת קברניטי הערוץ אפשר להביא את יאיר לפיד שייצג את העתיד. בראיון חנפני מאפשרת מיכאלי ללפיד לשטוח את משנתו הפלקטית ונטולת האמירה המשמעותית. אפס אקטואליה, אפס חתרנות. יכול להיות שמישהו שם חושב שזה מה שמגיע לנו?איפה השאלות הנוקבות? "סיבה למסיבה" (צילום: דוד וינוקור)את התמונה הממלכתית והמעוקרת של ישראל 2016, משלימים עידן רייכל שמחליף כמה שאלות על אוטומט עם מיכאלי, וטוביה צפיר שבא לחזק את הסיפורים על כמה נפלא ויופי היה פה פעם וכמה כלום לא השתנה וכמה העולם השתנה וכמה נפלא ומבטיח העתיד פה (מישהו חייב לבדוק את הרציפות הקוהרנטית של ראיונות מהסוג הזה ולקבוע פרוטוקול שלא יהפוך אותם לאוסף סתירות לוגיות). תוסיפו עוד כמה קטעי וידאו של שלמה ניצן, ניימדרופינג של אמנים שגדלו או החלו את דרכם בערוץ הראשון, סטנדאפיסטית צעירה שמדברת על (אתם יושבים?) סקס, רחמנא ליצלן, ותקבלו את המנה הקלוקלת שהותקנה במטבח המיושן של רוממה. אם כל מה שנשאר להם להציע זה אוכל מחומם, ששכן בפריזר מאז הימים שבהם היה לגיטימי להגיש בורקס ברוטב פטריות, כנראה שאין רפורמה שיכולה לתקן את זה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ