"מאסטר שף": מרוב סיפורים לא רואים את האוכל

בפרק רווי סיפורים קורעי לב, אפשר היה לשכוח ש"מאסטר שף" הוא ריאליטי של בישול. מזל שהגיע מתמודד אחד שלא יודע להכין אוכל

טל לוין, עכבר העיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תכנית הריאליטי "מאסטר שף"
טל לוין, עכבר העיר

יש לכם משהו לאכול? שופטי "מאסטר שף" (צילום: אוהד רומנו)כשעלה לאוויר "בייק אוף", ריאליטי האפייה, התרכזו לא מעט מבקרים וטוקבקיסטים בפער הגדול שבין הגרסה הבריטית של התכנית ובין זאת הישראלית. האנגלים, כך טענו רבים, הם קשוחים, סרקסטיים ויצרו פורמט שכולו מתח וקמח. בוורסיה הישראלית, לעומת זאת, המתח היחיד היה קשור לצבע השמלה של קרין גורן. משום מה אף אחד לא העז להזכיר שבישראל רצה כבר כמה שנים טובות תכנית בישול, גם היא מבוססת פורמט חו"לי, שאין דבר וחצי דבר עם המקור שלה. כי עם כל הכבוד ליונתן רושפלד, גורדון רמזי הוא לא. » "מראה שחורה": סדרה חכמה לאנשים טיפשים» "גירושים": געגועים לקארי בראדשו» איך פרק הפתיחה של "מחשב מסלול מחדש"?» האכזבה הגדולה של וודי אלןרמת המתח, רמת הבישול והמשימות המטורפות שנדרשים מתמודדים מאסטר שף ארצות הברית (או אוסטרליה, או קנדה) לעמוד בהן לא משתווה בשום מקרה לאורגיית החיבוקים והעגבניות של מאסטר שף ישראל. בוודאי בפרקי האודישנים הראשונים, נדמה שהאוכל הוא רק התירוץ שהביא את כולנו לכאן. מישהו יודע לבשל? בונוס. מישהו לא יודע לבשל? לא נורא, נעביר אותו בכל מקרה, יש לו סיפור מרגש. גם פרק פתיחת העונה הנוכחית, כמו רוב פרקי הפתיחה של "מאסטר שף", התחיל עם המון התרגשות. הפיינליסטים של העונות הקודמות, שהוצגו כשליטי הסצנה הקולינרית בישראל, גויסו לטובת האודישנים. לכולם היה מאוד מרגש ומלא ריגושים לספר איך פעם, כשהם עוד לא היו סלבס, הם התרגשו להיכנס לאולפן, ובעצם גם היום הם מתרגשים להיות באולפן שוב. ולאחר שכולנו הסכמנו שמדובר באירוע מרגש התפננו למשימת הפתיחה: לעומת הסנדוויץ' והאורז של העונות הקודמות, מנת האודישנים הפעם היא פסטה. הופה, הזדמנות לתוכן שיווקי, באדיבות חברת מזון גדולה, שהמותג שלה מתנוסס על אינספור אריזות פסטה יבשה. עד כאן הכל סבבה. גם הבחירה בפסטה נכונה, ויכולה להביא איתה אינספור וריאציות מעניינות. אבל נדמה שבמקום לייצר את העניין סביב האוכל, ייצרו אותו סביב הפורמט (או ליתר דיוק, הרצון לרענן את הפורמט). במקום סתם שליחים על קטנוע שישנעו את המשימה למתמודדים, התייצבו, כאמור, הפיינליסטים; השליחים החדשים עמדו עם סטופר וסופרים 20 דקות לאיסוף החומרים; ובמקום שכל השופטים יחליטו, כולם טועמים ורק אחד מכריע. פייר, מרגש.אי אפשר להישאר אדישים. אייאת דינה (צילום מסך / קשת, ערוץ 2)

לספתח האודישנים הביאו אלינו (שלא לומר עלינו) את שירה בצלאל, שאוהבת את איב סן לורן ואת יונתן רושפלד. צריך לומר מילה טובה לעורכים שלפחות לא פתחו עם סיפור קורע לשם שינוי, והלכו על דמות משעשעת וקלילה, של בחורה צעירה עם חלומות על גבר עשיר. אבל כמובן ששום מעשה טוב לא מגיע בלי עונש, והדמות השנייה שהפציעה, אייאת דינה, כבר הביאה איתה בגאז' אישי לא יתואר – נולדה בעזה, נישאה בשידוך לנרקומן, מגדלת חמישה ילדים, סייעת בגן לחינוך מיוחד ולא יכולה לפגוש את משפחתה שמעבר לקו הירוק. בלי ציניות - אי אפשר היה שלא לייבב נוכח סיפור החיים המטורף הזה, ככה שגם אם האוכל סך הכל סביר, אז ברור שכולם מעבירים. אפילו רושפלד, שירד במשקל ולא אוהב בדרך כלל אוכל עם נשמה, לא נשאר אדיש. ואם הכל יכול להיסגר עם שיר מרגש של עידן רייכל מה טוב. משם, וכדי שבאמת נפנים את ערכי התכנית, גלשנו ישר לתומר, בחור הצעיר, שיודע ללכת לקנות קלמארי, אבל דווקא נשמה קצת פחות. הוא מגיש לשופטים טליטאלה בתועפות מלח, ואנחנו זוכים לקבל עוד שיעור על כך שאשכנזים לא יודעים לבשל, למרות שיש להם כסף.

ואם המסר הזה לא היה מספיק ברור הגיע יהונתן ביטון, רס"ר בצבא, שמבשל אוכל צפון אפריקאי. ביטון החליט להכין רביולי חריימה, שזה רעיון נחמד, אם אתה מרגיש מתוחכם ולא לגמרי מבין באוכל. המנה קיבלה ביקורות איומות, אבל בכל זאת, ביטון הוא דמות צבעונית, אז ברור שניתן לו להיכנס פנימה. כמו כן, הוא הכין חריימה, שזאת מנה מקורית כזאת, של בית. כמו כן, כמובן שאפשר כבר להמר עליו כזוכה של העונה, כי הוא גם הכי דומה לאבי לוי. מזל שהגיע דויד, שעשה אוכל פולני, וסיפק לנו עוד הזדמנות להבין שכשיש סיפור טוב (ומרגש), אז אפשר לסלוח על הכל, גם על לשון בקר עם חזרת, שמנת, כרוב וחמאה. בעיקר, אגב, אם היא מגיעה עם שיר של עידן רייכל בסוף. העיקר שיש אופי. יהונתן ביטון (צילום מסך, קשת ערוץ 2)

הדקות המרתקות והחשובות של העונה הגיעו בדמותו של המתמודד ערן – שהגיע עם נימוסים קנדיים, אבל כנראה עם כישרון בינוני מינוס. ברגע אחד התפתח דיון אשכרה על מזון, שבו ניסה רושפלד להסביר איך מטגנים דג, אייל שני רב איתו על כמויות השמן וכולם יחד התווכחו על מידת העשייה של תפוחי אדמה. אז נכון, חיים כהן העביר (ברור שהעביר) כי לערן יש המון נשמה. וערן ניסה להסביר שזה שאשתו אוהבת את האוכל שלו זה מספיק בשבילו, אבל עדיין, הייתה תחושה שלצופה הסביר, שאוהב בישול ובעיקר אוהב אוכל, יש מידע חדש שלא היה לו לפני שהתחיל לצפות בפרק. והנה, כדי שיהיה לכולנו קל יותר לעכל את זה, יש שיר של עידן רייכל בסוף. קצת יותר דקות כאלה והיינו לומדים קצת יותר על אוכל וקצת פחות על נשמה. "מאסטר שף", החל מה-26 באוקטובר, ימי רביעי ושבת ב-21:00, ערוץ 2

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ