"זה המצב": את מוכרת לי מפעם

תכנית הסאטירה החדשה של רשת מתאמצת מאוד להידמות לאב הטיפוס "ארץ נהדרת", אבל הטעות הגדולה היא עצם הניסיון. לצד תחושת הדז'ה וו יש גם תגלית קומית חדשה ותקווה לעתיד מצחיק יותר

איתן לשם, עכבר העיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
איתן לשם, עכבר העיר

תגיד, אתה לא מוכר לנו מאיפה שהוא? ביבי של כפיר קורנר (צילום מסך)"תכנית בידור סאטירית", כך הגדירו קברניטי הזכיינית רשת את "זה המצב" שפרק הבכורה שלה שודר אמש בערוץ 2. ההבדל בין בידור לסאטירה הוא שבסוף מערכון מבדר אתה אמור לצחוק ובסוף מערכון סאטירי אתה אמור להפטיר "תכל'ס", אבל מה קורה כשבסוף כל קטע משתררת דממה דקה של מבוכה? הבעיה מתחילה בפורמט, שלא החליט אם הוא לייט נייט או תכנית מערכונים, ובמקום זה בחר לנסות להיות מיושן וחדשני כאחד. בניגוד לכל מה שראינו על המסך עד אתמול, ב"זה המצב" אין מנחה אלא שני מנחים. למה? לא ברור. מולי שולמן וירון ברובינסקי החביבים לא משלימים אחד את השני ולא מצדיקים את היותם צמד בשום "קח תן" קומי שמאפיין צמדים גדולים בהיסטוריה של הקומדיה (השמן והרזה, אבוט וקוסטלו). שניהם גם לא יושבים מאחורי שולחן, הו לא, כאן לא תראו דברים שאתם מכירים. השניים, חכו לזה, עומדים לפני השולחן, אז למה למען השם יש שם שולחן?

» הקלף המנצח של "המשימה אמזונס" » הצורך האמיתי של מיסטר רובוט» "צומת מילר": יש חיים אחרי האקסית» "כתום זה השחור החדש": שוברת את החוקים

למה לחקות?

יוצרי וכוכבי התכנית נראים מודעים לנעליים הגדולות והמיותמות שהשאירו אחריהם אנשי "מצב האומה", ואף התייחסו לכך במונולוג הפתיחה במשפט "זה המצב... ממש לא מזכיר אף תכנית שהייתה פה פעם". אבל גם הבדיחה הזאת, שהיה לה סיכוי להפוך למצחיקה, לא הגיעה לידי פאנץ' ראוי, ממש כמו כל אחד מקטעי התכנית האחרים.

"מצב האומה" הפכה להיסטריה של ממש מסיבה אחת פשוטה - היא לא ניסתה להיות "ארץ נהדרת". זאת הבעיה המרכזית של "זה המצב", שנאלצת להתמודד עם קהל שראה את אסי כהן מחקה באלוהיות את אביגדור ליברמן ובפיאה הסגולה מככבת על ראשו של מריאנו אידלמן כביבי. אז למה ליפול למלכודת הזאת? ליוצרי התכנית הפתרונים.

ככה זה כשיש שניים. ירון ברובינסקי ומולי שולמן (צילום מסך)

כל מערכון נשא געגוע למערכון תואם ב"ארץ". המערכון על המסעדה הצרפתית, העלה חיוך של "סנופי דיסקו", מערכון המשפחה היוצאת לבילוי בחופשה נראה כמו גרסה דהויה למשפחת "מצ'עמם לי" של ארץ נהדרת ושיר הסיום, שצחק על חולי הצליאק באשר הם (ומה בפעם הבאה, חולי סכרת?), היה מת להזכיר את "רכב חברה" המיתולגי. חיקוי אחד שכן עבד, וגם הוא לא הגיע לשום מיצוי קומי, היה של עומר עציון, התגלית של התכנית, שהביא דונלד טראמפ מופרע כמעט כמו המקורי.

יש סטנדאפיסט בקהל?

אחת הנקודות המשמחות ביותר ב"זה המצב" היא הבחירה, האמיצה להציג נבחרת שחקנים כמעט אלמונית. גם כאן יש תחושה קשה של החמצה. אם הולכים על תוכנית בידור שנועדה לתת פייט לגדולים ביותר, למה לא לתת את המושכות לדור הצעיר והמוכשר של סטנדאפיסטים ששוטף את הארץ? אנשים שחיים מלהצחיק, ששורפים את הבמות ורק חיכו להזדמנות "להתפוצץ" על המסך.

טראמפ ועומר עציון נותנים תקווה להמשך (צילום מסך)

במקום זה חיכתה לנו חבורה די אפרורית של שחקנים, שנראה שחסר להם הטירוף הנחוץ לתכנית מסוג זה. גיתית פישר נתנתה חיקוי מוצלח של יעל פוליאקוב, עמי אנידג'ר העלה חיוך עם "ארדואן-סנופ-דוג-הכל-כלול", ועומר עציון (שוב הוא) הפליא בדמות קואוצ'ר וואנבי שמג'ברש את עצמו לדעת. וזהו. מעט מדי לתכנית שמתיימרת להציג את "הדור הבא" ולמעשה מציגה את אותו הדבר רק בפחות מוכר.

צמד המנחים ניסה להיות הכל מהכל. הקריא מיני מונולוג כמו הגדולים מאמריקה וצחק על תמונות מאירועי השבוע כמו הגדולים מ"קשת" . אבל הוא (ומאחר ולא ברור למה הם שניים - נדבוק ב"הוא") לא קומיקאי גדול שיכול להגיש בדיחה, הוא מנחה שעשועונים שעומד לפני שולחן. אבל למרות הכל הוא סיפק בסוף התכנית אבחנה מעניינת שכוונה למדינה, אבל למעשה מדויקת לתכנית עצמה - "אנחנו בסך הכל בכיוון הנכון, למרות שיש עוד הרבה מה לתקן". תכל'ס.

"זה המצב", שני 22:05, ערוץ 2 - רשת

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ