שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אנחנו איתה: להיות איתה באה ליהנות, והיא סוחפת וכייפית לאללה

המשחק משכנע, הדיאלוגים עובדים והביקורת על מדינת תל אביב בהחלט במקום. רק פנייה דחופה אחת לרותם סלע: בחייאת, תעבדי על הדיקציה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אור בר שלום, עכבר העיר

מפתיע, אבל "להיות איתה" היא סדרה כייפית. מפתיע בגלל שגל הפרומואים ששטף את המסך בשבועות האחרונים הבטיח בעיקר את רותם סלע בבגד ים, אביב אלוש בלי חולצה ו מארק איווניר בביגוד מלא אבל מספיק קסם וכישרון כדי לסחוב את הקשקוש הזה על גבו. גם הסיפור שמאחורי הסיפור (בר רפאלי שהתחרטה ונטשה בגלל "לוחות זמנים", תיאוריות קונספירציה לעיכוב בעלייה לשידור באתרי הברנז'ה) נראה הרבה יותר לוהט ממה שקרה מול המצלמות: בחורה אשכנזייה ועשירה מתאהבת בבחור מזרחי עם קסם אישי ומינוס בבנק. רגע! לא היה לנו את זה כבר ב"אהבה זה כואב?" בקזבלן? בכל סרט בורקס מהסבנטיז? בקיצור, להיות איתה עשתה רושם של הרבה קלישאות מנופחות באוויר חם כדי שהצופה יגיע לפרק הראשון שלה עם מינימום ציפיות ויתנחם (או תתנחם) בדקות מסך ארוכות בהן אביב אלוש נטול חולצה. » ככה זה היה אמור להיות: הסיפור של בר רפאלי ו"להיות איתה"ואז התברר שזו סדרה כייפית. לאללה. כתובה היטב, משוחקת באופן משכנע למדי באגף הגברי (כאמור – איווניר ואלוש), חיננית באגף הנשי ומלאת הברקות קומיות אמיצות שמאותות לצופים המותשים אחרי יום עבודה - באנו ליהנות. הסדרה מושתתת על ציר עלילה מצומצם ושחוק: סלע היא נועה, נערת הפוסטר של רמת השרון. בלונדינית לעייפה, עשירה עם אקס מפורסם וקריירת דוגמנות, שמכרסמת במסעדת מסה באותה תדירות שפשוטי העם פושטים על הסביח של עובד. אלוש הוא עמוס, בן למשפחה מזרחית חמה (אחת החברות של נועה גם שואלת אם הוא תימני או מרוקאי ודורשת הוכחות מתחת לחגורה) שתולה פוסטרים של אייל גולן בחדר ועדיין מתגורר עם ההורים. השניים נפגשים בשירותים של מסעדת יוקרה, מתאהבים ויוצאים לגלות האם האהבה יכולה להחזיק מעמד גם מול צלמי הפפראצי והמיקרופון של גיא פינס.על הציר הזה הרכיב עזר בעליזות דמויות משנה, ביקורת על מדינת תל אביב, מתח עדתי, שחקני אורח, אזכורים תרבותיים ודיאלוגים, שלשם שינוי נשמעים בישראלית מדוברת. למעשה, מלבד נאום מאולץ של אחיו של עמוס (עופר חיון הזכור לטובה מאופוריה המצוינת) שהיה צריך לעבור עריכה צפופה, רוב הדיאלוגים נשמעו מקוריים ואותנטיים גם למי שנאבק בפריפריות וגם למי שמשקיף על החיים מפסגת מגדלי יו. אביב אלוש כבר שייף לדרגת אמנות את תפקיד המזרחי טוב הלב באלנבי (האהובה) ופה הוא ממשיך באותו קו ואפילו קצת משדרג את מעמדו. סלע הראתה ניצוצות כישרון קומי באבודים באפריקה וכאן נראה שהיא רק מחפשת הזדמנות להבריק ולהפסיק להיות הפנים הכי יפות על הסט, אבל בואו נודה בזה, הכי משעממות. ועניין נוסף: מוטב לה לסלע שתיקח לעצמה מורה שתעבוד איתה על דיקציה או שתשכנע את החבר'ה הטובים בקשת להוסיף כתוביות בעברית לכל פרק. כל מילה שלישית נבלעה בפה היפה שלה וחלק מהמשפטים הושלמו על בסיס אינטואיציה והיגיון בריא. עם כל הכבוד לטון המתפנק של הצפונית מקיסריה, גם בשורות האחרונות רוצים לשמוע. פרס מצטיינת הפרק ניתן להילה סעדה, שלוקחת תפקיד קטן וקלישאתי של ונסה "שופוני" מימון, חברתו הנזנחת של גיבורנו מזה תשע שנים ושבועיים, ועושה ממנו מופלטות מופלאות. מהכניסה המוגזמת והעילגת למסעדת היוקרה, דרך הצעת הנישואים הכי מקורית בטלוויזיה הישראלית ועד לתצוגת משחק פגיעה שגורמת לך להתאהב בה במקום. למה מי הוא שהוא לא יתחתן איתך? הוא לא מבין מה הוא מפסיד? להיות איתה מזייפת כרגע רק בקצוות, ברגעים הקטנים שבהם מרגישים שהיא מתאמצת מדי וההתרשמות הזו הולמת גם את האישיות הטלוויזיונית של היוצר והתסריטאי הראשי שלה, אסי עזר. כשהיא מנסה בכוח (המבטא המוגזם של משפחתו של עמוס, עפעופי הריסים של סלע, התמונה של השף במסעדה) זה מורגש וזה מעצבן ומביך ויוצר אנטגוניזם מיידי. כשהיא נרגעת וזורמת בטבעיות, כמעט לא מורגש שנסחפים איתה ביחד ופשוט נהנים ממה שיש לה להציע. או כמו שאמר הבחור שלידי "מה? כבר נגמר?". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ