מאסטר שף: השווארמה שתקעה אותי

<SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 11pt; mso-fareast-font-family: 'MS Mincho'; mso-fareast-theme-font: minor-fareast; mso-ansi-language: EN-US; mso-fareast-language: JA; mso-bidi-language: HE" dir=rtl lang=HE>לבד מהכעס הרושף- נושף של מסרט, שהוסיף קצת ארומה וצבע למתרחש מסביב, שום מנת שווארמה של המתמודדים לא היתה מסעירה או הדגימה יצירתיות</SPAN>

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

לא בכל יום קם גיבור תרבות בישראל ומכריז על עצמו קבל עם ועדה "אף פעם לא הכנתי טחינה". רק מי שלא גדל כאן ועבר תהליך סוציאליזציה קולינרי המושתת על טחינה כתוספת לכל דבר, יכול לומר כזה משפט ועוד לעשות את זה מול המצלמה בפני נון שלנט. תמים שכמותו. מזל שלא דיבר על השתמטות מהצבא.

» מאסטר שף - לכל הכתבותאבל זה לא היה הדבר המפתיע היחיד בפרק ה-14 של מאסטר שף. השווארמה לקחה בגדול וגילתה לכולנו שכדי להיות המאסטר הקולינרי הבא של ישראל צריך לדעת קודם כל לשחק אותה בשווארמה ואיזו תוספת מתאימה בצד. לא רביולי מבצק מרודד כהלכה, לא מזון מתוחכם מחומרי גלם משובחים שמצריכים טיפול וביצוע הולם ולא טכניקות מסובכות. בשלב כה מתקדם של העונה, חשוב שעשרת הבשלנים שנותרו בתחרות ידעו לשפד כמה נתחים על עמוד, לתבל כהלכה ולהגיש עם טוגנים או סלט טוב בצד. ככה נמדד במאסטר שף בשלן רב מעלה. למעשה, עם נטייה חזקה להתרחק מכל הקשור במנות גורמה, וחיבה עזה למטבח ביתי ועדתי, קשה להבין מדוע בחרו בעונה שהוגדרה כמאתגרת ביותר, לקרוא לתוכנית בשמה הנוכחי ולא ללכת על משהו שישקף בצורה מדוייקת יותר את סגנון הבישול המועדף, דוגמת "מבשלים את הנשמה". ככה לפחות היינו יודעים למה לצפות ולא מתאכזבים בכל פעם מחדש אחרי שעה וחצי של צפייה בלאפות תוצרת בית ופרשנות "אישית" למנת הרחוב הכוללת בעיקר תיבול חזק וצנוברים. לפי הקו הנוכחי, נראה שבפרק הבא ינסו המתמודדים להמציא מחדש את החומוס- אבל חשוב שיהיה זה מתוחכם, יצירתי וברמה של מאסטר שף. לא סתם. לשחק בליגה של הקטנים לבד מהכעס הרושף- נושף של מסרט שהוסיף קצת ארומה וצבע למתרחש מסביב, שום מנת שווארמה לא היתה מסעירה או הדגימה יצירתיות, התקדמות או למידה. מהמזווה העשיר במיני מזונות, אגוזים, עשבים, ירקות תבלינים- חומרי הגלם המסעירים ביותר שבחרו המתמודדים היו גראם מסאלה, רוטב ברביקיו מוכן ויוגורט מחלב עיזים. אף לא אחד מהם חשב על אופציות השואבות השראה מהצד השני של הגלובוס והשתמש בתערובת "5 תבלינים" הסינית או שיבץ בין חתיכות הבשר מחווה רוסית בדמות פרוסות תפוחי אדמה מבושלות שיספגו בשמחה את טעמי הבשר. חוץ משי שהלך על שווארמת עוף וג'וש שעמל על על שווארמה בסגנון עדות הגיבוב וצירף תוספת מקורית של כרוב עם ריבת בצל ולצידו שומר צלוי (את הטחינה הס מלהזכיר), אף אחד מהמתמודדים לא הבריק בעודף יצירתיות או תעוזה. מסרט עבדה על פי הנוסחה הקבועה של חריף + תבלינים אתיופים שעובדת תמיד, והצליחה להבריק דווקא בזכות תוספת של לחם כפרי שנחצה לשניים, רוקן ומולא בשווארמה הכעסנית. אגב, מי שהתגרה מהלחם בעל הקרום העבה והפציח, ויכנס לאתר כדי לחפש מתכון, יתפלא לגלות ממה הוא מורכב.מה מסתתר בתוך הלחם? (צילום: יעל רייף)נוף, שהבחירה בשווארמה, מאכל שאותו פגשה בעברה, ערערה אותה קשות והעלתה בפעם המי זוכר כמה את אותה בעיית זהות שהתחילה בילדותה והגיעה עד לצלחת של מאסטר שף, ניסתה להתרחק ככל האפשר מהתיבול הערבי המסורתי, ולבסוף מצאה את עצמה מבצעת יו טרן, מוסיפה לכמון, לצנוברים ולכוסברה קצת גראהם מסאלה, ומכנה את המנה "שווארמה בתיבול הודי". פיתת ה"פתיר" שהכינה ולצידה בצל וסומק, שתי מנות מסורתיות מהמטבח הערבי, הפכו את המנה לטובה עוד יותר. המסקנה, חבל להתרחק. גם ככה כולם מסכימים שהמטבח הערבי הוא הטעים ביותר.בשונה מהצופים שישבו בבית והתאכזבו מעוד פרק שלא ממש עסק בבישול, עידו קרוננברג חגג גם חגג. כמי שאצלו הכלאה בין שמונה סוגי בשר לכדי שרוול שווארמה המולבש על קרן של קרנף ונצלה בגינה- היא עניין שבשיגרה, ניגש עידו למשימה בשלוות זן. רק שממנו ציפינו להרבה יותר מאנטריקוט עם חצילים וירקות שרופים. לא בשביל זה עמד הקצב היצוגי של רשת מגה במזווה כשמסביבו מלאי נאה של בשרים ובידו סכין שלופה אימתנית.מיכלי נמה מיכלי קמה גם במעמד הטעימה והשיפוט לא הלך המצב והשתפר. חוסר הכימיה בין השופטים הולך והופך לדבר שבשגרה, ובהתאם לכך מתעצב מחדש תפקידה של כל צלע בחבורה: מיכל היא הנערה המתבגרת ונטולת האיפוק שנעה בין "טעים לי" ל"נו תביא לי כבר, בא לי צ'יפס. זה מגרה אותי". רושפלד הוא האב המותש שיודע שגם אם יגיד משהו חשוב וחכם, בצד השני יתקל בחומה. שני הוא האמא המלכדת, המנסה ברוך לאחות את השברים במשפחה וכהן הוא הסבתא העייפה. עייפות החומר של כולם מכולם הודגמה היטב ברגע בו ניסתה מיכל להעלות את סף הדרמה ופנתה אל נוף במבע מרצין: "נוף אני יכולה לשאול אותך משהו באמת? מה קורה?" נוף הישירה מבט, סידרה את השיער, ענתה בחיוך מנומס "לא קורה שום דבר, אני לומדת", וגרמה לעוד עורך מיואש להתגרד בעצבים בחדר העריכה. לא נורא, בפרק הבא יחזור שלמה לעמדת ההכנה ואז אפשר יהיה ליצור עניין חדש או לפחות קצת מתח באוויר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ