פלפלים צהובים: מי כאן האוטיסט?

העונה השנייה של הדרמה משאירה מאחוריה את שאלות ההסתגלות המשפחתית לילד אוטיסט, ופונה לברר האם יכול להיות שבכולנו יש קצת אוטיזם

חגית גינזבורג, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חגית גינזבורג, עכבר העיר

מעטים יודעים שאוטיזם, במהותו, הוא קשיים בתקשורת. זאת כמובן הגדרה מצומצמת מאוד לספקטרום האוטיסטי הרחב, אבל זאת, בפשטות, ההגדרה. אוטיסטים לא מבינים תקשורת בין בני אדם, אין להם מושג כיצד מתנהלת שיחה או מה הדבר המנומס, הנכון והמתבקש לעשות בסיטואציה חברתית. במובן הזה, העונה השנייה של "פלפלים צהובים" מציבה שאלה מעניינת: האם העובדה שרובנו איננו מאובחנים כאוטיסטים, הופכת אותנו באופן מיידי ליצורים חברתיים והולמים? פלפלים צהובים - לכל הכתבותהאבהות החדשה של אורי פפרהעונה הראשונה של "פלפלים צהובים" הוקדשה לדרמה המתחוללת במשפחה פשוטה ממושב מרוחק בערבה, כשהתברר שהילד הקטן והיפה שלה הוא למעשה אוטיסט. זאת הייתה עונה של הסתגלות, למידה, זעם, תסכול ובמובן מסוים, גם השלמה. אקספוזיציה של תהליך טבעי בכל בית שבו מתגלה כי אחד הילדים סובל מלקות כזו או אחרת. העונה השנייה של הסדרה, כבר מעלה שאלות מסוג אחר. היא לא בוחנת את השאלה "מה זה לעזאזל אוטיזם ומה עושים עם זה?", אלא נכנסת דרגה אחת פנימה, ותוהה - "מי הוא האוטיסט האמיתי?". האם זהו הילד שאובחן ככזה, או אלה שסובבים אותו, בני האנוש ה"נורמטיביים", שלוקים בפני עצמם בכשלי תקשורת כאלה  ואחרים?. כולנו לקויים

המסר הזה עובר בבירור בסצנת האזכרה לאם המשפחה, אליה מצטרפת תקווה, השכנה שהייתה גם חברתה של המנוחה. תקווה מקריאה מכתב שכתבה בו היא מגוללת באוזניי כולם את געגועיה לבעלה, עמו לא תוכל לעשות סקס יותר, ומתוודה על חרמנותה הגואה לאור חסרונו. זה היה רגע אוטיסטי מובהק – אמירת דברים שאינם מקובלים או ראויים – לא לנוכחים ולא לסיטואציה. אבל זה היה רק רגע אחד.קצב אחר. יוסי מרשק ועלמה זק ב"פלפלים צהובים" (צילום יח"צ)

בסופו של דבר, לכל בני משפחת רוטנברג יש לקות חברתית מסוימת. אם זו איילת (עלמה זק הנהדרת) שעדיין מתרחקת מחברי המושב בגלל האוטיזם של עומרי (מיכאלזפסוצקי); יניב (יוסי מרשק) שכמעט הורג את אותם חברים באחת הסצנות; אם זה הקושי המשווע של בני הזוג לנהל שיחה כנה ורצינית על הקונפליקט המרכזי של העונה – האם עליהם לקחת את הסיכון ולהביא לעולם עוד ילד, למרות שיש 20 אחוז שגם הוא יהיה אוטיסט? "לפלפלים צהובים" יש קצב אחר ממה שאנחנו מכירים בסדרות הטלוויזיה שלנו. היא איטית, אולי אפילו נוגה. מי שמסוגל לתהות על משמעות התקשורת הביניאישית ועל הגבול העדין שעובר בין אוטיזם לסתם חוסר טקט, ייהנה מכל רגע. הנוף מדברי, התסריט מצוין והמשחק מעולה. מי שזקוק לקצב זריז יותר, אולי יימצא אותה מעט מלאה. ובכל זאת שווה לתת לה צ'אנס, כי היא באמת אחת הסדרות הטובות שנעשו כאן. והיא גם תגרום לכם לשאול את עצמכם אם כישורי התקשורת שלכם הם באמת מה שחשבתם. פלפלים צהובים - עונה 2, קשת, רביעי, 15.1 (הפרק השני ישודר ב-16.1, ולאחר מכן מדי רביעי ב-22:00). יום ההתרמה לאלו"ט, אגודה לאומית לילדים אוטיסטים, ב-20 בינואר. לתרומות: 855558–1800

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ