מאסטר שף 4: סרט כחול ושמו נוקלעך

גם אישה סקסית בת 67 והבצקניות ההונגריות שלה, לא הפכו את המנות שהוגשו בפרק האודישנים הרביעי למסקרנות. לפחות בפעם הראשונה זכינו להכיר איש רגיל, שמבשל גם בלי סיפור קורע לב

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

העונה הרביעית של מאסטר שף האמריקאית היתה כל מה שאתם לא רוצים לראות או לדעת על האנשים שמשתתפים בה. בעוד שהפרקים הראשונית התמקדו באוכל יצירתי ומלא תעוזה, מיד כשהתגבשה הנבחרת תפסה התוכנית תפנית והפכה לתמהיל של תחרותיות חסרת פרופרציה, תככנות והרבה שטנה ורוע בין האנשים (כולל תנועת אצבע מגונה). אבל היי, לפחות היה שם עניין. אצלנו זה עדיין לא קרה. אל ההייקו הקולינרי של אייל שני התרגלנו, והוא משמעותית פחות מציק באוזן או להבנה. רושפלד הוא אותו רושפלד מהעונות הקודמות, אנסקי מתפקדת גם העונה הנוכחית על תקן קישוט חייכני ורק חיים כהן הולך ומאבד את מעמדו כמאמי הלאומי לשני, שלמד לחבק, לנשק ואפילו להגיש מפית ברגעים נזילים. התשובה לשאלה - למה מאסטר שף לא הפכה עדיין לחלק אינטגרלי משיחת המסדרונות, בעידן שבו הריאליטי-פוד היא השחור החדש? - טמונה כנראה בעובדה שיש בה הכל חוץ מאוכל מסקרן. בעונה הקודמת לשם ההשוואה, כבר בשלב האודישנים הוצפה הרשת במחפשי מתכונים שתרו אחרי ה"ארפה" הונצואלית של דליה. השנה לעומת זאת, למרות הפרומואים שעוררו תקווה לנוקלעך שישנו לנצח את מפת הקולינריה - לפחות אצל אייל שני, היחיד שהתקרב לקצת אומץ ושימח ביציאה מהקופסא היה שי טובול. הוא הצליח לקחת בגט של יומיום ולהוציא אותו מהקשרו המקורי עם מילוי טפנד ארטישוק, עוף בלימון ומוצרלה די בופאלו קרועה. מוזר היה לגלות שהוא היחיד, כך ציינו השופטים, שהגיש סנדוויץ' שנועד להאכל חם, בטמפרטורה הנכונה. זה אומר שכל הזמן הזה אכלתם סנדוויצ'ים קרים?

» מאסטר שף - לכל הכתבות» פרק 2: מבשלים ובוכים» פרק 3: רושפלד עושה אמבוש» עושים סדר בתוכניות הבישוללמות בגלל פס שמן

הרגעים היחידים שהתקרבו לשיאים קולינריים שייכים לאשר לוי, שהפליא להגיש את השילוש המושלם: חלה, קציצות ועגבניות חרפרפות, שחוברו לכדי סנדוויץ' של בית ולא-משנה-מאיזו-עדה, שמעורר חשק מיידי לארוחת יום שישי עם המשפחה. כמה חבל שאחותו, מלכת היופי של ישראל במיל, דוגמנית ומגישת טלוויזיה, הוצגה על ידי מיכל אנסקי לחבר השופטים כ"נו, היא היתה נשואה לאייל גולן". אחרי אשר שיחקה אותה צילה עופר א.ק.א דמות גנרית מ"אלכס חולה אהבה". יש סיכוי לא רע שהסנדוויץ' הפורטוגלי שהכינה עם סרדינים לימוניים מטוגנים ומיונז על בסיס אנשובי, יעורר מחדש את השיח הציבורי הנוגע למעמדו של הסרדין כיותר מסתם דג מטוגן. היא היתה גם זו שסיפקה את האתנחתא הקומית בעיצומו של הסרט הכחול "א-נוקעלך", בו כיכבה לצד אייל שני בתפקיד צילה המפלרטטת.בלי סיפורים, רק אוכל. יונתן חרמוני (צילום מסך)בין השיאים הרגשיים, והו הו, היו הרבה, נרשם המבט הדרמטי ששיגר כל אחד מהשופטים אל עבר המתמודדים במעמד לעיסת הביס. בין לבין היה האודישן של הלן, שהגישה לצד החצילונים הממולאים סיפור עצוב וטעון במיוחד. הוא גרם לשופטים להפוך לדג זהב מלא אמפתיה, העיקר לא להגיד בטעות משהו שקשור למתח יחסי ישראל-צד"ל. חמש דקות אחרי, ווידויו הקשה מנשוא של אייל שני - להלן "חצי מהחיים שלי אני רוצה למות בגלל פס שמן שהופך למעגל" - נשמע מעט מגוחך. קצת כמו נטייתה אנסקי להסתובב למראה-מראה החד צדדית שעל הקיר לאחר כל טעימת סנדוויץ', שלא עבר את מבחן השופטים, ולומר בפה מלא מזון "תודה שבאתם וסליחה שלא יכולנו לטעום את המנה העיקרית", לבאי מסדר הזיהוי שעמדו בצד השני.ברוכים הבאים לתוכנית, איש רגיל

האודישן של יונתן חרמוני "מהקיבוץ של השום" היה הרגע היחיד בתוכנית שהזכיר את הסיבה שלשמה אנחנו מתיישבים פעמיים בשבוע מול המסך. למבחן הסנדוויץ' הוא הכין חלה פתוחה וחביבה עם טונה אדומה צרובה (ולא ארצישראלית), ביצה חצי קשה ואיולי. כשעבר והגיע למעמד האודישן עם טרטר פילה עגל, הוא הוכיח בקלות שגם מועמד עם סיפור החיים הכי בנאלי שיש, ללא עבר טראגי או ילדות קשה, יכול לרגש ולהגיע ישר ללב. כל מה שצריך זה כנות, סקרנות ואהבה גדולה לאוכל. לא לשם כך נוצרה התוכנית מלכתחילה?דברים שלמדנו במאסטר שף

"משהו מכשף" - הוא המהמם החדש.

"כשאני קמה בבוקר, הבוקר קם איתי" - הוא משפט חזק שיש להצמיד לכל מכונת אספרסו ביתית.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ