שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
זיו יצחקי, עכבר העיר
זיו יצחקי, עכבר העיר

לכבוד השנה האזרחית החדשה HOT מפנקת אתכם בעונה שנייה של "גולסטאר", שבה המשתתפים מתחרים על לא ברור מה, וזה גם באמת לא ממש חשוב. כיוון שאין היום ריאליטי בלי שערורייה משפטית כלשהי, אפשר לפתוח את פנקס ההימורים או אפילו לסדר אותו בשלושה טורים של 1, איקס ו-2 ולהתחיל לנחש מה יהיה מקורה. האם יהיה זה ארי שמאי שיתבע את התאורן של קטעי הווידוי? כי אם המצלמה מוסיפה חמישה קילוגרם, אז במקרה שלו התאורה מוסיפה גם 50 שנה. או שיהיה זה דווקא שימי ריגר. המסכן פישק את הרגליים, באופן מילולי, כדי להראות לכל העולם את החבילה שלו וההפקה טשטשה את היהלומים. הנה הלך לו הקמפיין לוויאגרה. יש פה קייס רציני לאובדן רווחים עתידיים. אולי שמאי ייצג אותו, עדיף בתאורה רכה ומחמיאה. » העונה הראשונה של גולסטאר - כל הכתבותלצורך פורמט הדאחקות במהדורתו השנייה, כונסו בתוך אוטובוס-לימוזינה שלל כוכבים, בעיני עצמם או בעיני אחרים. מפגש פסגה מרגש, והמילה הזאת חוזרת הרבה, מתקיים בין אלירז שדה לבין היורש שלו, ג'קי מנחם. אפשר היה לצפות שאחרי זכו, כל אחד, במיליון שקל, הם כבר לא יצטרכו את החלטורות האלה, אבל זה כבר יישאר בינם לבין רואה החשבון שלהם. אליהם מצטרפים בן אל תבורי, דור שני לריאליטי, שמסומן כאהבל של הקבוצה. מקס אולארצ'יק הוא הגבר הרגיש שלא בעט בכדור בחייו. הוא נמצא שם על תקן הנטע הזר. ביניהם מסתובב שימי אטיאס, אומן מניפולציות שכנראה בא ללמוד מהגדולים איך עושים מניפולציה אחת או שניים. צחי נוי מודה שכל מה שהוא יודע זה "לרוץ אחרי כדור בלי להתבייש". שזה לא סטנדרט גבוה במיוחד עבור מי שעשה קריירה מישבן חשוף בלי לפקוד מכון כושר ולו אפילו פעם אחת. ארי שמאי הממולח משלב תקשורת ומשפט, ומגיע לנקודת האיסוף בחליפה של עורך דין. ממש כמו דן מנו ב"הישרדות" הראשונה. ועוד אומרים שאין פה כבוד למסורת ולהמשכיות. שימי ריגר אחראי על אספקת הקללות הסדירה באנגלית, כולל כמה בדיחות "גרושתי" גרועות במיוחד. בעצם כולם כאן כוסיות. הפרק הראשון של גולסטאר 2:עם כל הכבוד לכל אלה, החל מהרגע הראשון מובהר לכולם שהכוכב האמיתי הוא צביקה פיק. נותנים לו לאחר לאיסוף, להתעלם משאר החברים ולהעמיק את ההתמכרות שלו לסמארטפון. כשהקבוצה מגיעה למדבר ומתבקשת לעלות על גמלים, פיק הוא היחיד שמסרב לקחת מושב בטיטאניק של המדבר. אפשר להבין אותו, דור שלם של ישראלים עדיין מלקק את הפצעים מהפעם ההיא שההורים הכריחו אותו לעלות על גמל בסיני/ירושלים/באר שבע (הקורא מוזמן להשלים את הטראומה האישית שלו). לכאורה פיק הוא הפרינססה של הקבוצה, אבל בעצם כולם פה כוסיות. כשהם מגלים שיבלו את הלילה באורחן במדבר, מתחילים כל הגברים הגדולים והחזקים לבכות שהמיטה קטנה להם, שיש פה אבק, אין קליטה לסלולר ואיפה מיזוג האוויר. צודקים, אם אפשר ללמוד משהו מתולדות הכדורגל הישראלי הוא שניצחונות והישגים יש בו מעט, אבל תנאי לינה מפנקים ועוד כמה אקסטרות יש ויש. מי שחשב שכאן יסתיים הסיפור, מתבדה. כל כבשה צריכה רועה, במיוחד אם הצמר שלה דליל במיוחד. את תפקיד המאמן ממלא שייע פייגנבוים, שלא מגיע רכוב על גמל, אלא בהליקופטר. עכשיו, אפשר לחשב כמה משכורות חודשיות אפשר היה לשלם לעובדי HOT עם ההוצאה הזאת, אבל למה להתעסק בקטנות. פייגנבוים מבקש שיניפו את הדגל ונותן נאומי מוטיבציה בקול סדוק, מונטוני ובלתי מרשים. מעכשיו הם צריכים להתנהל כקבוצה מגובשת בעלת מטרה אחת. ממש כמו עובדי HOT שניסו להתאגד, אבל זה במציאות ולא בריאליטי, אז זה לא נחשב. חלק מהמשתתפים רוצים להשתין מצחוק, חלק לוקחים את העסק ברצינות. לאלה מן הקהל שמשתייכים לחלק השני, מסביר צחי נוי ללא כחל ושרק שהכל עריכה ומניפולציה. כמו בדייט ראשון שבו הבחור אומר לך שאין לו בעיה שתצאו, אבל הוא לא מבטיח שום דבר - גם גולסטאר לא מבטיחה כלום חוץ מדם, יזע וקללות. ריגר, כאמור, מספק בעיקר את הקללות ומתפלל עבור כל הנבחרת "שיעמוד לנו עד שנמות", או עד שהם יהפכו לעוד פרסומת של HOT.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ