הצילו אני לא יודע לבשל: דרוש מתכון למודעות עצמית

ריאליטי הבישול החדש של קשת עוסק הרבה יותר בסלבס שזקוקים לזמן מסך מאשר לאנשים שרוצים ללמוד לבשל. מזל שהדר לוי ומיכל ינאי שם

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

כל מי שהיה בטירונות (או אפילו בגדנ"ע) זוכר את הרגע שבו החיילים נדרשים בפעם הראשונה להסתדר בשלשות, ולקבל את המפקד בקריאת "הקשב". הכל נראה מוגזם, מופרז, הזוי ולא מנומק, עד שקם האחד שאומר לכולם בקול מרגיע: "חבר'ה, אל תשכחו שזה רק משחק". למרבה הצער, בריאליטי הבישול החדש של קשת, "הצילו אני לא יודע לבשל", האחד הזה לא פצה פה או לפחות לא דיבר מספיק חזק. וכך פורמט שהיה אמור להיות משעשע, קליל ומלא מודעות עצמית, התגלגל לתצוגה מביכה ומביישת כמעט של אסופת סלבס, שזקוקים הרבה יותר לזמן מסך בפריים טיים מאשר לשיעור בישול. אם תרצו, מדובר במאכל שחסר בו מלח, חומוס בלי פיתה או ג'חנון בלי רסק. » הצילו אני לא יודע לבשל - כל הפרטיםאבל נתחיל מהתחלה: לא ברור מדוע בחרו עורכי התוכנית בפתיחה כזאת פומפוזית. "הם מצליחים!", קרא הכרוז על רקע תמונותיה של רנא רסלן, מלכת היופי בדימוס שלמיטב ידיעתי לא רשמה לעצמה קריירת דוגמנות מטורפת מאז זכייתה. "יש להם הכל!", המשיך הסחף, כשפניו של נאור אורמייה, זמר שחוץ מרוברטו בן שושן כנראה שלא הרבה יבחינו בו במסדר זיהוי. אה, ויש גם את טל ברודי, שהוא גם במפה וגם נשאר במפה, וגם זקוק נואשות ל"גריינדר" שלו, כפי שאמר כמה פעמים במהלך משימת הפתיחה. מי עוד בקאסט? שני אטיאס (אחות של), רן שריג (הבן זוג של), עמוס רולידר (הפרופסור בשבילכם) מאור שוויצר (אליל הבנות, לא ידעתם?), הדר לוי, מיכל ינאי ו... חכו לזה – יעל בר זוהר – טה דה דה דם!!. ההתרגשות שבה התקבלה בר זוהר בקרב הנבחרת, גרמה לי להיזכר בערגה ברמת אביב ג'. אפשר ללהק סלבס שלא נמצאים בשיא הקריירה שלהם כרגע, אבל אי אפשר למכור לנו אותם ככאלה. גורדון רמזי דה לה שמאטע

אחרי ההתכנסות בבית (תגידו, כבר אי אפשר לעשות ריאליטי שבו אנשים לא נכלאים בבית אחד למשך כמה שבועות?!) הגיע הסעיף השני הבעייתי במחלת חוסר המועדות, להלן השף ניצן רז. קצת כמו המ"כ הטרי, שחיכה כל חייו לרגע שבו יוכל לגעור בחייליו, כך גם רז עומד מול פקודיו הטריים ויורה צרורות. זה אמור להיות מצחיק אבל הבדיחה כנראה הייתה על חשבוננו. רבים השפים שרחפו על המסך שלנו בשנים האחרונות, והציגו מגוון רחב של טיפוסים: המחבק, המתפלסף, הבכיין והנוקשה. אבל אפילו הקשיחות נוסח אסף גרניט נראתה דהויה וחרישית לעומת הצעקות הרמות של רז, שכנראה שכח שהאחרון שניסה להיות כאן גורדון רמזי לא זכה להגיע לעונה שנייה. בצירוף השוליה הנאמן שלו טופיל'ה (ואני מקווה בשביל רז שהוא לא התכוון שהסו שף שלו יוצג בצורה כל כך נלעגת), רז עוד צריך הרבה ניסיון מסך וקורטוב של מגניבות כדי לשרוד את זה.

מנגנון ההצחקה של התוכנית גלוי: אנשים שלא יודעים לעשות משהו, נדרשים לעשות אותו באופן אינטנסיבי יום אחרי יום. לסיטואציה הזאת יש כמה תגובות מקובלות, שהעריכה מיהרה לאמץ ולהבליט ללא שום ניואנסים: יש את הנבהלים (היוש מיכל ינאי ועמוס רולידר), יש את המרמים (רנא רסלן, כבוד), ליצני החצר (הדר לוי, רן שריג), את אלה שאינם קשורים למציאות (טל ברודי, חנקת) וכאמור את יעל בר זוהר, שהיא כנראה קטגוריה בפני עצמה, רק שלא ברור למה. אך כדי שההצחקה תוביל לפינאלה המרגש, כמתחייב כנראה בכל ריאליטי ישראלי ממוצע, המצוקה הראשונית צריכה להיות כנה יותר, וההצלחה גדולה יותר. במקרה שלפנינו זה נגמר באומלט (עם מילוי).רגע של כנות

"הצילו אני לא יודע לבשל" הייתה יכולה להיות בדיחה עצובה ותו לא אלמלא ההומור המקסים של הדר לוי, שהיא גם אחת מנקודות האור בתוכנית. לוי הבינה שצריך לקרוא לילד בשמו: הסיבה שבגללה התכנסנו כולנו היא כדי לנסות ולהחיות (או להקפיץ) את הקריירה של הנוכחים. כי הרי אם באמת בישול היה משאת נפשם, אני בטוחה שאפשר היה למצוא דרכים פרטיות יותר ללמוד את המלאכה. אז כדי לא ללכת לאיבוד בתוך אסופת קלישאות טלוויזיוניות צריך הומור ובעיקר הומור עצמי, כזה שלוי מצליחה להביא בהרבה חן. מי שעוד הפתיעה בחינניותה היא מיכל ינאי, שקצת כמו לוי שידרה משהו אמיתי וחף מיומרות. היא מבינה שימי הפסטיגל הזוהרים מאחוריה, ואם אפשר לנצל את ההזדמנות כדי לחזור קצת לתודעה, נעשה את זה בלי הרבה בלגן. הרגע שבו התרגשה מהתמונה של בעלה ובנותיה היה מתוק ומלא כנות. יש רק לקוות שאיי השפיות האלה ילכו ויגדלו, קצת כמו הטכניקה הקולינרית של הנוכחים. בינתיים אפשר לרוץ ולקנות "גריינדר".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ