אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לשוב בחזרה": רבקה זהר בכפפות של משי

הסרט הדוקומנטרי על הזמרת שישודר הערב ביס דוקו נמנע מלשפוט את זהר או לדחוק אותה לפינה. אבל כשזהר היא המספרת הבלעדית של סיפורה, חלקים גדולים ממנו לא מגיעים למסך

תגובות

אנחנו מתים על סיפורים שיש בהם זמרי ענק וסמים. החיבור הזה קוסם לנו כמו דפורטציה לדני דנון. המפגש הטעון בין פסגת הידוענות לתהום הנרקומנית, הוא סיפור קלאסי לכל מדיום שתבחרו. כנראה שכשכוכב נופל  האנושיות שלו נחשפת, אז הוא הופך כמונו לפגיע. בסוף שנות ה-60, רבקה זהר הייתה על מסלול ההמראה לכוכבות. היא קטפה תארים, זכתה להשמעות, כיכבה בפסטיבלים והייתה אחראית לכמה מהלהיטים הגדולים של להקת חיל הים בה שירתה. הבחורה הצעירה עם קול הפעמונים כבשה את ישראל עם שירים כמו "מה אברך" ו"זמר שלוש התשובות". ואז הגיעה הנפילה.היא התחילה עם כמה שאכטות של חשיש מאחורי הבמה עם אחראי התאורה, שהפך לימים לבעלה הראשון. אחרי שנתפסו כמה פעמים, החליט לחזור לארצות הברית, וזהר, שויתרה כהרף עין על מעמדה המתהווה בארץ, הצטרפה אליו. "לשוב בחזרה", סרטו של אבידע לבני, מנסה לשרטט את סיפורה של רבקה זהר דרך שתי הנקודות הללו – ישראל וניו יורק. אחד הדברים הבולטים בו הוא הזהירות (המופרזת) לא לעסוק בצהוב. אין תיאורים גרפיים של זהר מזריקה הרואין מתחת לוושינגטון ברידג', אין עדויות מצמררות על גניבות וזנות כדי לממן מנת סם. במקומם מגיעים המון תקריבים שנועדו לספר את הסיפור דרך תמונה. סיפור דרך התמונה. זהר בניו יורק (צילום: אבידע לבני)"לשוב בחזרה" מחזיר את זהר לתחנות שונות בחייה ומנסה לספר את הסיפור דרכם. הילדות שלה מגולמת בצילומי השכונה העלובה בעכו, שם היא פוגשת שכנים מהעבר. התקריב כאן מגלה ערגה לתמימות ילדותית, משהו כמו המבט המצועף שעולה לנו בעיניים שאנחנו חושבים על ילדות נטולת דאגות. הלוקיישן הזה לא מצליח לייצר שום קונפליקט נראה לעין. גם לא הדירה הנוכחית, אותה היא חולקת עם בעלה, הסופר שלמה קאלו. זהר מדברת על "אי היצמדות", על החוכמה שבלשחרר, לתת לדברים ללכת. היא מספרת על יחסים שקרובים להערצה לבעלה ומודה לו בכל הזדמנות שהעניק לה את חייה מחדש. נדמה כאילו זהר נולדה שלוש פעמים – לידה טבעית, לידה שנייה בניו יורק ולידה אחרונה כשהחליטה להתנקות ולחזור לישראל. האווירה הנינוחה נסדקת כשהיא שולפת מאחת המגירות אלבום תמונות, ומתחילה לספר על בתה היחידה שהשאירה אחריה כשעזבה את ניו יורק. נדמה שעבור זהר, אובדן הקשר עם בתה, ולא אובדן מעמדה ככוכבת, הוא המחיר האמיתי ששילמה על אורח חייה.אחרי 25 שנים בישראל, זהר נוסעת עם צוות הצילום לביקור בניו יורק. שם הסרט צובר תנופה משמעותית יותר. היא אמורה לפגוש שם את בתה ולהופיע בפני קהל ישראלי. המסע לאמריקה מעמת אותה בצורה ישירה מאד עם תקופת ההתמכרות. בהיעדרו של בעלה התומך, המסע הזה הופך לקשה וטעון אפילו יותר. השלווה הכמעט סטואית בה דיברה על ההתמכרות כשהייתה בישראל נעלמת, ומתחלפת בקול רועד וסדוק, בביטויים מוחלטים ונחרצים כמו "חיים שעברו". לרגעים נדמה שרק הנסיעה הזו היא שממחישה לזהר את המרחק שעברה ואת השינוי שעשתה בחייה. הרגע המשמעותי ביותר בהקשר הזה מגיע כאשר נרקומנית מבוגרת עוברת מולה ברחוב. אפשר ממש לראות גוש ענק חוסם לזהר את הגרון וחונק אותה. הרגע הקצר הזה מצליח לקפל בתוכו הבנה עמוקה, הודיה ואפילו קצת תחושת אושר.התעמתות עם תקופת ההתמכרות. מתוך "לשוב בחזרה":ההופעה הקטנה בפני הקהל הישראלי מוצלחת, אבל היא לא העיקר עבור זהר. היא רוצה לפגוש את בתה תמה. היא משאירה לה הודעה אבל תמה לא חוזרת אליה. היא מנסה שוב ומשאירה גם מספר טלפון. שום תגובה. "לשוב בחזרה" מתייחס לזהר בכפפות של משי. ליבני נזהר שלא לשפוט את זהר, שלא לדחוק אותה לפינה. לא על ההתמכרות, לא על נטישת בתה, לא על אובדן הקריירה. הוא לא חופר בפצע עם המצלמה. הוא נותן לה להוביל. במעשה האצילי הזה, הוא הופך את זהר למספרת הבלעדית של הסיפור, כך שחלקים גדולים ממנו, אלה שהיא רוצה להסתיר או להעלים, לא מגיעים אל המסך. וחבל. אבל האכזבה הזו נשטפת קלות כשזהר מספרת שתמה צלצלה ודיברה איתה. הן אפילו קבעו להיפגש לחצי שעה, אבל בלי מצלמות ובלי מלווים. סיפור חצי אמריקאים, אתם יודעים איך זה, חייבים האפי אנד. גם אם הוא לא ממש שמח או לא ממש הסוף.לשוב בחזרה, רביעי,  22:00, ערוץ יס דוקו

כתבות שאולי פספסתם

*#