האח הגדול: אנחנו כבר מרוב טילים, נורא מתבלבלים

מתקפת הטילים על גוש דן רגע לפני שידור הפרק של האח הגדול עוררה הרבה דילמות, וגררה לא מעט החלטות משונות. ירין כץ חשוב שאם כבר מחליטים לצנזר את המילה "ערבים", אין סיבה לשדר את המילה "כוסית"

ירין כץ, עכבר העיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ירין כץ, עכבר העיר

המציאות פלשה השבוע לבית האח הגדול בדמות אזעקות ונפילות טילים, וניפצה את הבועה בה חיו הדיירים בחודשים האחרונים. טל גלבוע הייתה הראשונה שהושפעה מהפלישה הזו, כשמיד לאחר האזעקה הראשונה החלה לקונן על הפתטיות שטמונה בעצם הימצאותה בתוכנית, בזמן שכל הארץ נלחמת על חייה. לכאורה דבריה של טל הגיוניים ומפוכחים, אך במציאות הישראלית מעטים הם הדברים שפועלים על פי ההיגיון; אחרי שבשבועות האחרונים נרשמה ירידת מתח בתוכנית, וגם הרייטינג הושפע מכך – דווקא האזעקות ותגובת הדיירים אליהן, עוררו עניין מחודש ואיתו תחושת הזדהות עם הדמויות על מסך שמגיבות בשידור ישיר למציאות המשותפת להם ולקהל בבית. האח הגדול 6 - לכל הכתבותעינב בבוליל, למשל, נכנסה להיסטריה מתוך דאגה למשפחתה באשקלון (ובין האזעקה הראשונה לשנייה החליפה את זעקת "רבי שמעון" בזעקת "הבאבא סאלי"); צחי החל לחשוש לגורל הילד שלו שנמצא בלוד; מיקי ניסה להרגיע את הדיירים וביקש מהם לדמיין פירמידה של אור שמגינה על האח הגדול (בנווה אילן זה עובד יותר טוב מאשר בשדרות או בעזה); ומרטין, שלא גרה בישראל בימים כתיקונם, חילקה רשמים מהאזעקה הראשונה שחוותה בחייה. יש משהו מסקרן בתגובות אנושיות לאירועים קשים או לאסונות; לרובנו הזדמן בסיטואציה כזאת או אחרת לבשר בשורות קשות לאנשים אחרים ולצפות בתגובתם המופתעת (החל מבשורה על קרוב משפחה שנפטר ועד אסונות כמו הפיגוע במגדל התאומים); אולם כשהבשורות הקשות או המפתיעות שידועות לנו מובאות בפני דמויות על המסך מבלי שאנו נדרשים לתפקוד כלשהו, המתח והחרדה מתמתנים, ואנחנו יכולים לצפות בתגובות השונות מתוך סקרנות בלבד. כיצד יגיבו? מה הם מדמיינים שקורה בארץ? איך מתמודדים הדיירים הוותיקים עם הידיעה שלדיירים החדשים יש יותר פרטים על המצב הביטחוני משלהם? ותודה לבאבא סאלי. עינב בובליל (צילום: יריב פיין וגיא כושי)

הצנזורה הקשתית הטילים והאזעקות הפתיעו גם את הפקת התוכנית, וגלגלו לפתחה את הדילמה – האם לחשוף בפני הדיירים מידע על המתרחש בחוץ, או לשמור על פורמט התוכנית בכל מחיר (סביר להניח שבעיה כזאת לא התעוררה באף תכנית של האח הגדול ברחבי העולם). בעוד שהאזעקה הראשונה הוכרזה כאזעקת שווא, ואפשרה להפקה להתלבט אם להכין את הדיירים למקרים של אזעקת אמת, הגיעה האזעקה השנייה כמה דקות מאוחר יותר, ואתה רעש של פיצוץ טילים שהכריעו את הכף; האח הגדול הושיב את הדיירים בסלון וסיפר להם על המצב שמתפתח בארץ. בזמן שהם ניסו לעכל את המידע החדש שהועבר להם, הודיע מיקי שהוא כבר קיבל אותות מהרוחות איתן הוא מתקשר, והן אמרו לו ש"נעשה צדק" כרגע בחוץ; אלדד שיבח את דבריו והוסיף את הסלוגן הידוע "אין ערבים, אין פיגועים". כששודר המשפט הזה בתוכנית ביום רביעי, החליטה ההפקה (ולא בפעם הראשונה העונה) לצנזר ממנו רק את המילה "ערבים" - מילה שלא אמורה להיות לה שום משמעות חיובית או שלילית. כך קיבלנו את המשפט הסתום: "אין *ביפ*, אין פיגועים". מהצנזור הזה משתמע שעצם המילה "ערבים" היא מגונה ולא ראויה לאזכור בטלוויזיה. כלומר, בדיוק כמו "האח הגדול" של ג'ורג' אורוול, גם "האח הגדול" הטלוויזיוני מחליט להוציא מילים מסוימות משימוש על מנת שלא לאפשר לנתיניו לְדַמּוֹת את המושגים הללו בתודעתם. "שיחדש" מודל 2014. לעומת זאת, בתוכנית המקוצרת ששודרה בשבת (מקוצרת בגלל אותם טילים של "הערבים"), התגלע ויכוח בין אלדד וצחי (מהומת אלוהים בעקבות חשד לגניבת אפרסק) ובמהלכו צעק צחי לעבר אלדד שהוא "קוקסינל", "הומו" ו"כוסית". לאור "מקרה הערבים" אנחנו צריכים לברך על כך שהמילים הללו לא צונזרו, אבל אי אפשר שלא לתהות לגבי הקווים שמנחים את האח הגדול במדיניות הצנזור שלו. סמן ימני. אלדד גל-עד (צילום: יריב פיין וגיא כושי)מדוע יש לצנזר את מראה פטמותיה של אורטל בן דיין, אבל אפשר להתייחס לנטייה מינית כקללה בלי שום צנזורה? לאח הגדול הפתרונים (יש לציין שכמה דקות לפני האירועים הנ"ל צונזרה גם המילה "כוס" שהופיעה בתוך הקללה של צחי "כוס על האימ-אמא שלהם", אבל לא צונזרה המילה "כוסית"). . תרבות שיחה מלבד הקללות האלימות שהחליפו צחי ואלדד בעקבות הטענות בדבר גניבת אפרסק, התפתח בהמשך ויכוח טיפשי אף יותר, על מילים שלא נאמרו בין נופר ללינור; האירוע חסר החשיבות הזה התרחש בארוחת הצהריים, כשלינור קיבלה מעינב בובליל שניצל שלם ואמרה בתגובה "לא אכפת לי גם חצי". נופר שישבה מול לינור אמרה: "אבל לי אכפת". מכאן התחיל ויכוח צעקני ומלא באלימות מילולית כששני הצדדים מסרבים לסגת מעמדתם. נדמה שיש בויכוח הטיפשי הזה משהו ישראלי במהותו, וספק אם הוא יכול היה לקרות במקומות אחרים בעולם (או לפחות בעולם המערבי שאנחנו נושאים אליו את עינינו). נופר טענה תוך כדי צעקות שלינור סתם דחפה את עצמה למשהו שלא נאמר לה; אם אכן כך הדבר, מדוע לא יכלה נופר לומר ללינור "סליחה שלא הבנת אותי נכון, לא התכוונתי אלייך או לשניצל שלך"? התשובה טמונה בכך שהודאה בטעות או בפגיעה בתום לב נתפשת בתרבות הישראלית כ"פראייריות". נופר לא רצתה להצטייר כמי שמתרפסת בפני לינור, וגם לינור לא השכילה להרגיע את הוויכוח המיותר; שתיהן יצאו לקרב כיפופי ידיים שהסתיים בשתיקה רועמת והרס ארוחת הצהריים של כולם. להבדיל ממקרים רבים בהם הסיטואציות שנוצרות בבית האח הגדול הן מוגזמות ולא ממש משקפות את המציאות בה אנחנו חיים (רוב האנשים לא תקועים למשך שלושה חודשים עם זרים גמורים במקום שאי אפשר לצאת ממנו), את הוויכוחים האוויליים מהסוג שנופר ולינור ניהלו כולנו מכירים מחיי היומיום שלנו. הם תמיד מיותרים, מביכים ומרעילים את האווירה מסביב. כך שיכול להיות שתוכנית כמו האח הגדול נבנית מריבים חסרי משמעות כאלה, אבל בסופו של דבר אין ספק שאנחנו כחברה מפסידים בגדול. כולנו מפסידים. נופר מור (צילום: יריב פיין וגיא כושי)

שקט, נלחמים כאמור, התוכנית ששודרה אמש קוצרה בשעה בעקבות ירי הטילים על ת"א; בעוד ששידור "דה ווייס" ביום שלישי בוטל אחרי כמה דקות בגלל מטח טילים שנורה באמצע התוכנית, האח הגדול מצליחה לשרוד בינתיים, ועוד לא ויתרה על אף תכנית (השבוע בוטלה רק ההדחה). יתרה מזאת, הפרק ששודר אתמול הצליח להתכתב באופן מסוים עם המצב, כשבאחוז גבוה מזמן השידור נראו על המסך אנשים בוכים (עינב בעקבות המצב הביטחוני, אחי בעקבות יום השנה למות אביו, דנית בעקבות אליאב ונופר בעקבות דנית). בהמשך אף צפינו בתגובה הפבלובית הישראלית, כשלנוכח האזעקות והטילים החלו הדיירים לשיר שירי יום הזיכרון. בהקשר הזה כדאי גם להגיד מילה טובה (לפעמים גם זה קורה) על ההחלטה של הפקת האח הגדול לשדר את התוכנית אמש, על אף המצב הבטחוני ועל אף צקצוקי הטהרנים שעתידים לבוא. מאז חטיפת שלושת הנערים אנחנו נמצאים ברצף בלתי פוסק של גלים פתוחים, כשברובם אנחנו מקשיבים לגנרלים שמברברים בלי להוסיף לידיעותינו בדל מידע חיוני אחד. בתנאים כאלה אין שום סיבה לא לשדר תכנית בידור שאהובה על חלקים גדולים בציבור הישראלי. עדיף על גל פתוח של החדשות. מנחם בן (צילום מסך)בזמן שישנתם • משפט השבוע: "מנחם, אתה פשוט מטהר אוויר מהלך" (אלדד למנחם בן).• כדאי לשים לב: בכל פעם שאורטל גושן מופתעת, היא פוערת את עיניה לגודל שמתחיל לאיים על הסמל המסחרי של שימי תבורי. • בשיא הדרמה של המשולש הרומנטי (הנמרח) של הבית, דנית אמרה לאליאב שהיא אוהבת אותו. הוא הגיב בשתיקה. ביפן המסורתית היו מבצעים חארקירי על הרבה פחות מזה.• ולסיום – בבוקר שלאחר האזעקות, נשא צחי תפילה למען חיילי צה"ל כשהוא לובש את חולצת נבחרת גרמניה (כחלק ממשימת מונדיאל שנמשכת כבר שבועיים) וכשתפילין מונחים על זרועו ועל ראשו. מיד לאחר מכן השמיע האח הגדול ברמקולים את השיר "אבסורד" של שלמה ארצי. ובכן, לפעמים גם "אבסורד" זה אנדרסטיימנט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ